מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב > האהבה הראשונה

האהבה הראשונה

גמרתי את שרותי בצבא צעיר שמח וחסר דאגות מלא חלומות התעשרות מהירה, לאחר תקופה קצרה בבית הורי שכרתי דירה והרגשתי שהעתיד פרוס לרגלי ועלי רק לבחור איך להשתמש בהזדמנות הנכונה בכדי לפרוץ קדימה. התנתקתי מהאהבה האחרונה שליוותה אותי בצבא כך שגם חיי החברה שלי היו פתוחים לקבל את הטוב שבהם ולמרות שהתקופה הייתה יותר שמרנית מהיום איך שהוא תמיד הייתי מקושר לנערה זו או אחרת. חייתי חסר התחיבויות ארוכות טוח והיה טוב. ערב אחד לתדהמתי הופיעה אהבת הילדות שלי בפתח ביתי. היא היתה הילדה הכי מחוזרת והיא היתה שלי. התקו
האהבה הראשונה

התקופה המתוקה שלנו נמשכה עד גיוסי לצבא, צעירה ממני בשנתיים ויפיפיה מתוקה מדבש, וכל זה עמד בפתח דלתי ולא ידעתי נפשי מאושר.

החל ערב מקסים שחרוט בזכרוני כאילו קרה היום, הלכנו לסרט וישבנו מחובקים החזקנו ידיים אחד לשני, זכור לי בית הקפה שבילינו בו לאחר מכן, ובילינו לילה בלתי נשכח בדירתי וקיוותי בכל נפשי לחדש את הקשר ולהמשיכו. על נשואין לא חשבתי עדיין הייתי צעיר לכך,

השארתי את החלונות פתוחים והסתכלתי על הכוכבים בשמים וברכתי על מזלי הטוב ונירדמנו מחובקים ואוהבים. בבוקר למחרת עם כוס קפה המהביל הודיעה לי היצור האלוהי כי לא יהיה המשך לפגישה והיא חד פעמית ולא רק זה, אין סיכוי שניפגש יותר אי-פעם, מדוע היא אינה יכולה ומסוגלת לספר לי אבל תשאיר מכתב והשביעה אותי לקרוא בו רק בעוד שלושה ימים. הייתי חייב לצאת לעבודה נפרדנו בנשיקה וחיבוק וסיכמנו שאת מפתח הדירה תשאיר לי בארון החשמל לאחר שעזוב את הדירה שלי. הבטתי שוב בפניה של אהבתי הראשונה והלכתי, ובאמת לא ראיתיה שוב.

(על המכתב שהשאירה לי בפעם הבאה)

תגובות  2  אהבו 

489
22/04/13
בסופו של דבר הצלחת למתות את הקוראים
אך הודעת שיש המשך.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

הרהורים
הרהורים ימים שעוברים נאספים לחודשים ושנים, זכור לי היטב את שחגגנו לאבי את גילו וכעת כשהגעתי אנוכי לגילו,...
לקריאת הפוסט
אהובה שלי אנחנו נפרדים לצמיתות
הייתה נאמנות אמיצה בין שנינו, עשרות שנים ליוונו האחד את השני, השתתפת בכל חוויותי הלכת איתי באש ובמים, לא דיברנו אבל תמיד ידעת איך להתיחס למצבי רוחי.גם אני לא הזנחתי אותך לקחתיך עימי לכל מקום היית...
לקריאת הפוסט
ספירת מלאי זמנית
בן שישים לזקנה, בן שבעים לשיבה. בן שמונים לגבורה. בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מהעולם."ילדות נערות בגרות צבא וזהו, החיים עצמם, ומה עכשיו ? יצאתי לעצמאות אישית והתחלתי לפרנס את עצמי...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה