לעת הזו.

יישב איש וימנה מעותיו
וישווה צאצאיו ללגונה  
רוגעת ומנחמת, יישלח
ידו לגעת.
את חייו הוא ישווה לים
הים עמוק. יוצר חיים, 
ליבו פועם. גליו מקציפים.
מקיפים יבשות.

דופק האדם כדופק הים.
פועם. מטלטל, סוער.
כמו שרק החיים יכולים
לסעור.
בערוב ימיו ישקוט האדם
יתפלל לפריחה מחודשת
כפריחת ניצן באביב,
אותה הוא לא ישיג.
ולמרות, הוא ימלא רוחו
נעורים.
ילך ויישב מול הים, למלא
ליבו שלווה וענווה למראה.
אחר, ישוב לביתו. ככתוב
בספר מלכים -
'וישב איש תחת גפנו
ותחת תאנתו'.
כי השלים דבר בטרם...