ריחות.
שבת יפה.

אור ראשון נוגע בחלון חדרי
הנעים והמרווח. ריחו לוקח
אותי לימים רחוקים, לארץ
מוצא.
חגים מוארים. בגדים חדשים.
צעצועים. אור בעיניים.
ריח בריאות, פרנסה ושפע.
ים כחול. שמש. חול זהוב
אבא, אמא, עינם בפעוט
הבונה ארמון בחול.
ארמונות נשטפים כהרף.
הבריאות, הפרנסה
והשפע, נקטעו באיבם.
ריח עוני עטה הבית.
טעמו מר.
אוניה. ארץ מכורה.
השנים חולפות, הילד גדל
בצל הזיכרונות.
מבקש למחוק מצוקות
ילדות.
מרוצה שמנייני שנותיו
הרבות לא חרשו בו
אותות ותלמים.
אומר לעצמו, "הנח
לעבר, תתרכז במה
שהושג עד הלום".
שחר. אור ראשון מתדפק
בחלון.
ריח מרחבי ארצו, אהובתו,
דולקים חזק בשתי עיניו.
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
תחנות וציוני דרך, עד הלום.
תודה מירה. שבוע טוב. (פרח).