אופל.

נטל ידו של הילד, הוביל אותו
שנים דרך מנהרה חשוכה.
האור שהבליח מצוהר רחוק,
מעבר לשנים, בקושי הספיק
להאיר חשכת המנהרה.

נער תמים. ידו אחוזה עדיין
בידו של האופל המוליך.
אהובים נפטרים.
מהמורות. דלות. עבודה קשה.
המנהרה אפלה, והדרך ארוכה.
שנים עיניים טחו מראות יפיי
שמים.

אט אט רפתה אחיזתו של
האופל.
וככול שרפתה האחיזה,
האור הלך והתחזק. הלך וגבר.
השמים גבוהים, יפים.

האיש כבר לא נער, העיניים נפקחו
הוא רואה את אשר לפניו.
הותיר את המנהרה הרחק מאחור.
גם האופל הרפה, נעלם ועמו התום.

גבר מבוגר, מפעם לפעם סרט חייו
עולה לפניו.
זיכרונות, אבני דרך, יקרות אותם
הוא נוצר במגירות לבבו.