איך האקדמיה מטעה את הציבור בנוגע לסין
פרןפסןר ביקר מומחה להיסטוריה של סין המודרנית באוניברסיטת בריסטול שבבריטניה, נזכר שבתחילת שנות ה-90 אז חוקר סין מתחיל, ביקר בארכיון ההיסטורי שזה עתה נפתח, בנטאן ג'ונג במאי 2017.
הוא תיא כיצד היה צופה בפקיד הארכיון עובר על התיקים שהוא ביקש להשאיל היה תולש דפים שבהם מצא מילות מפתח רגישות, בסיון הגיש לביקרס את מה שנשאר.
כיום מסביר ביקרס זה לא יקרה, פשוט משום שמרבית הארכיונים שהם רלוונטיים למחקרים סגורים,הסיבה הרשמית כדי להפוך את החומרים לדיגיטליים במקום לקבלם כמקשר אחד אתה מקבל כל מסמך בנפרד, כך אתה לא יכול לדעת מה חסר.
בעת הראיון עם ביקריס התקבל בחשון הטיוטה ציוץ ובו תלונה כי ביה"ס הבינלאומי בבייג'ינג קבלו המורים הוראה לצנזר את שיעור ההיסטוריה שלהם, המצב שמתאר ביקרס לא נותר רק בגבולות סין אלא מחלחל עד האקדמיות במערב.
לאוניברסיטאות בינלאומיות יש קושי ארוך שנים לספק לסטוטדנטים ולציבור תמונה אמינה על המתרחש בסין, פרילינק פרופסור אמ ריטוס בלימוןדי מזרח אסיה ובאוניברסיטת פרינסטון טוען שמסיבות שונות אקדמאייםן אמריקניים מצנזרים את עצמם בנושאי סין כשהם מדברים עךם נושאים רגישים.אנחנו לא מדבריחם על כיבוש טיבט, אנחנו לא קוראים לטבח ה-4 ביו נייניימן טבח, זו תקרית במהלך דיון שנערך ב-24 באוקטובר.
האתגר הגלובלי של סין לחופש דמוקרטי במכון הדסון שמושבו בוושינגטו, אני חושב שבתרבות שאנו לא כותבים בספרים ולא מדברים על התקשורת במושגים כנים וישרים מאפשרת לפערים של יידע להחפתחהם מתמלאים בזבל, כדי להציג לעולם, האם בסין ישנה דמוקרטיה? התשובה היתה, הסינים הביעו סקפטיות לגבי דמוקרטיה בסגנון מערבי.
ידוע וברור לכל העולם כי המשטר בסין הוא שונה. וכנראה כלכלית הוא הטוב בעולם, אבל לא דמוקרטיה. מדינת ישראל אשר הצמידה לעצמה את התואר המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. הכניסה את דיוני ועדת הקורונה למקרר לשלושים שנה. אז במה אנו טובים יותר.