איך נדבקתי באהבת הספר...
איך נדבקתי באהבת הספר?
כנראה כתוצאה של חסר.
כילדה איני זוכרת את אבא או אמא מקריאים לי ספור או שרים שיר ערש לפני השינה.
איני זוכרת מדף עם ספרים, או סתם ספרים מונחים פה או שם.
עד שלאחי מלאו 13 וחגגו לו חגיגת בר מצווה צנועה.
אז המתנות היו ספרים או משחקים בעיקר ספרים, לא צ'קים. כך הגיעו הביתה אנציקלופדיה מעיין, 1000 אישים, תנ"ך בתמונות ו משלי קרילוב.
ואני התחלתי להבריז מבי"ס בתואנה של כאב ראש, בטן או גרון וקראתי את האנציקלופדיה מתחילה עד סופה- על מרקו פולו, צמחים טורפים, על הרצל והציונות גוגליימו מרקוני,.. את משלי קרילוב קראתי אינספור פעמים נהניתי מהמשלים החכמתי ממוסר ההשכל עד היום אני נהנית לחזור לעיין בהם ולצטטם.
כשגמרתי לקרא את כל מתנות הבר מצווה, (אגב, אני צעירה מאחי בשנתיים) הגיעה לאוזני שמועה שיש בקריה ספריה ציבורית.
הגעתי לשם. הספרייה אולם רחב מידות דלפק לרוחבה, מסביב ומאחרו מדפים עמוסי ספרים עד התקרה, וסולמות נשענים עליהם.
ומאחורי הדלפק כמובן הספרנית. לה הגשנו, אנחנו הקוראים, רשימת קריאה. היא העבירה את הרשימות לנערים שעלו וירדו ואספו והגישו את הספרים לספרנית, היא קראה לכל קורא בשמו רשמה את הספר בכרטיסו או אמרה – הספר לא בשבילך את קטנה מדי... מחקה מהרשימה והחזירה אותה לאחור, אל הנערים שבדמיוני היו קופיפים ארוכי גפיים עולים ויורדים יורדים ומטפסים...
אז התחלתי לקרוא כמעט מכל הבא ליד ואישור הספרנית – חסמבה, חבורת הבלשים והכלב, אנקת גבהים, ג'יין אייר, האסופית, ספריהם של ז'ול ורן, ג'ק לונדון, אריך קסטנר...
וגיבורי ילדותי היו ירון זהבי תמר ויתר בני חבורת סוד מוחלט בהחלט.
אבל את הספרייה לא אהבתי. בגלל חוסר יכולתי לדפדף להציץ בתמונות, לקרוא כמה שורות וכך לבחור, וכמובן בגלל מבטה הבוחן של הספרנית הפוסקת לעתים לא! את קטנה!
התחלתי לשאול ספרים מחברות, בהם היינו דנות במועדון הקריאה הפרטי שלנו, סביב ספר כמו בית טיבו של רוז'ה מרטן די גאר, יוסף ואחיו של תומס מאן או אנשי פנפילוב של אלכסנדר בק... ובמקביל קראנו כמו כל בני גילינו מערבונים – חיי וגיבורי המערב הפרוע,"מתחת השולחן", הפעם לא הספרנית אסרה המורים וההורים עשו זאת..
משבגרתי – תמו האיסורים ואני שוקעת בספרים ככל שמתיר לי הזמן.
אני אוהבת לקרוא ספרות עברית – פריקית של עמוס עוז, א.ב. יהושע, . מאיר שלו של גבריאלה אביגור רתם, מירה מגן, סייד קשוע (רשימה חלקית ביותר).
ברקיע החמישי של רחל איתן ומיכאל שלי של עמוס עוז נקראים מפעם לפעם פעם נוספת.
אוהבת רומנים היסטוריים כמו תורת עץ הרעל של ברברה קינגסולבר .
גיבורי הספרים נכנסים לביקור במחשבתי נסרקים, מנותחים ומעובדים ויוצאים לשלום. חוזרים ומבקרים מפעם לפעם
איזה ספר הייתי לקוחת איתי לאי בודד? נוסח שאלה נפוץ. לאי בודד הייתי מגיעה ביכטה ועליה כל חברי....
אם היה נגזר עלי להיות בודדה על אי הייתי לוקחת איתי את התנ"ך. ספר שהכל בו הכריכה אחת. רומן מתח היסטורי; טרגדיות משפחתיות;אמנונות טפלות; גילויי עריות; מאבקי כוחות; מלחמות; שלום; אהבות; אגדות; משלים; שירה; אלים, אלילים, אלוה אחד.