הקטר שהעלה עשן השתעל וכמעט נדם

םרק ראשון

אני בעוונותי הרבים יצאתי לאויר העולם במשפחה חצי חסידית חצי דתית כך שאת נערותי העברתי בלימוד תורה ושמירה על תאי"ג המצוות (לא תמיד על כולן) והורי עמדו על כך שאלמד גם לימודי ליבה אנגלית חשבון ואידיש וכך העברתי זמניבנעימים עד ליום הבר מצווה שלי, לאחר התפילה במוצ"ש קרא אותי אבי אליו ואמר , היום הפכת להיות גבר (מה הייתי קודם, ילדה) ולכן כמיטב המסורת (איזה?) הנה סיגריה ונעשן ביחד, בקיצור עאן נפתח פתח שבו עבר הקטר\ נעשה סיפור ארוך קצר עברתי לקיבוץ ובמקום תורה עבורה ומהסיגריות לא נפרדתי, גויסתי חצבא יחד עם הסיגריות , נישאתי ועישנתי הולדתי בנים ועישנתי הסיגריות בקיצור הגעתי לעישון של 4 חפיסות ליום ((על מצבי בפרק הבא) וכך נמשכו החיים עד שבשנת 1975 מצלצל אלי חבר חיפאי , מעשן כבד כמוני, ואומר לי כך "שמע, חזרתי אתמול מפריז והפסקתי לעשן" אין ? מתי" ואז הוא מספר לי על רופא צרפתי יהודי ששמו ארמנד לוי שנסע עם דה גול לבין וחזר משם עם ידע להפסקת עישון, וכך הוא אומר אני לא מעשן כבר למעלה משבוע וזה לא חסר לי, אני מבקש פרטים כתובת , טלפון והוא נותן, צלצלתי לידידי יואש צידון שלו הרבה חברים בפריז, מספר לו את הסיפור ונותן לו את הפרטים ומבקש לבדוק אם נכון ולמתי אפשר לקבוע תור, השעה הייתה 10 בבוקר ובשעה 11:30 הוא חוזר אלי ואומר הסיפור הוא נכוןוקבעתי לך תור מחר בשעה שתיים בצהריים, מבלי לחשוב הרבה אני מצלצל לחבר נוסף שהיה בלונדון בחופשה מספר לו את הסיפור ושואל "אתה בא" וקבענו להיפגש בשעה 11:30 ליד שער הניצחון, הטלפון הבא היה לסוכן הנביעות אני אומר לו "שמע, אני צריך להיות מחר בשעה 11:30 בפריז בעיר " והוא והוא אומר "חוזר אליך עוד מעט" הוא חוזר ואומר לי "את יוצא ב 6:30 עם אייר פרנס ונוחת על אורלי ב 11:00 שעון פריז" ואני אומר לו " שמע, אצי לא נוחת על שום אורלי, בפריז, אני אדם נשוי, אתה רוצה לסבך אותי עם אישתי" מוחק, התכוון לשדה התעופה, בקיצור נסעתי אליו לקחתי הכרטיס וכסף זר ונסעתי הביתה, נכנסתי הביתה ואומר לרעייתי "שמעי, אני טס מחר בבוקר ב 6:30 לפריז: היא מסתכלת עלי ואמרת " אני באמת מצטערת, אבל אין לי שום כתובת לתת לך בפריז" שובבה הייתה, אני מספר לה את כל הסיפור , רופא, דח גול, סין והפסקת עישון, והיא אומרת יופי אקח אותך לשדה כדי להיות בטוחה שאתה טס לפריז, מגיע לשדה התעופה לדיוטי פרי קונה קרטון סיגריות ושמח וטוב לב טס ומגיע לפריז פוגש את משה והולעחם לרןפא שחיכה לנו, איך שרק התישבנו לוקח הד"ר סלסלת אשפה עמוקה ואומר בצרפתית (אני לא מבין) ומורה באצבעו לתוך הסלסלה "הסיגריות לכאן" אני זורק פנימה קרטון שקניתי בלוד ועוד 3-4 חפיסרת ואחת פתוחה, ומשה אותו דבר (חושב, כושה מזה כסף הבחור) משכיב אותנו על מיטה לוקח מקדחה וקודח לי באוזן לא בתנוך אלא בתוך האוזן קושר חוט שחור מזליף עליו נוזל שקוף ואומר זהו, 250 פרנק בבקשה והכל כפול שתיים ואכן זה פעל והפסקתי לעשן בכלל עד שבשנת 1981 ישבתי עם לקוח שעישן, הציע לי סיגריה לקחתי הצתתי יכל פריז הלכה לעזאזל, ועל כל הקורה מאז בפרק השני

פרק ב

חזרתי לעשן והקטר כבד במלוא המרץ והכמויות הלכו וגדלו ואתאר לכם את המצב הנשימה הייתה קשה והליחה בכל הצבעים הייתה רבה אם הייתי הולך למרחק גדול מ 100 מטר הייתי חייב לנוח אם הגעתי הביתה (אני גר בקומה שביעית) והמעלית לא עבדה חיכיתי שעות עד שתתוקן אבל המשכתי לעשן ואם תשאלו על יחסי אישות אז זה היה כמו ששאלו את אישתו של הרשלה "איך יחסי האישות עם בעלה אמרה "פעמיים" שאלו מה פעמיים ענתה "פעם בפסח ופעם בראש השנה" זה היה המצב ובכלל הייתי מאוד ירוד, והנה ביום שישי אחד בשנת 1986 ישבתי במשרדי לקראת הסגירה והכנתי את הלו"ז ליום ראשון, ובאופן די רגיל הושטתי יד לקחת סיגריה ו...לא היו סיגריות לא בקופסא ולא במגירות ואפילו במאפרות לא היו בדלים , התישבתי על הכורסר מכוסה בזיעה קרה ולמוחי חדרה ההכרה שיש לי בעיה, אין לי סיגריות, ואני יושב ובוהה בתקרה וחושב ומחליט לעשות הערכת מצב לשקול הדברים בעד ונגד דהיינו לרדת לקיוסק הסמוך ולקנות 2 קרטונים שיהייה גם לשבת או או להפסיק לעשן, הנגד היה לרדת לקיטסק והבעד היה להפסיק לעשן והנימוק הכריע היה שנכדתי הקטנה (היום היא גדולה) סרבה לתת לי נשיקה כע "סבא יש לך ריח לא נעים מהפה" הכוונה מסריח נימוסית הקטנה וכך קמתי ונסכתי הביתה ולא קניתי סיגריות.בבית בדרך כלל שתינו קפה אחה"צ וכמובן עישננו, שתינו קפה ואני לא מעשן (רעייתי עישנה) אכלים ארוחת ערב אני לא מעשן וכך כל השבת, במותאי שבת שואלת אותי רעייתי "מה הפסקת לעשן" ואני מאשר הפסקתי והיא "אז אני מפסיקה ברגע זה" והפסיקה ומאז לאנכנסה סיגריה לפינו.

אפילוג

מאז שהפסקתי לעשן חיי השתנו ללא הכר אני הולך כל יום 2-3 ק"מ רצוף לפחות, שלוש פעמים בשבוע אני עוה הביתה במדרגות במקום לנסוע לסופר אני הולך בקיצור החיים נראים אחרת בבדיקת הראות אמר לי הרופא שהם נקיות כשל תינוק .

מוסר ההשכל שאני למדתי שהפסקת עישון היא החלטה אישית מוסכלת לא צריך כל מיני מדבקות או לחשים קח החלטה ועמוד מאחוריה.

לילה טוב לכולכם ללא עישון