ענוג הוא הלילה.
אפלולית נעימה פרשה
כנפיה על הארץ.
הוא חשב על לילות זרועי
כוכבים שחווה בניכר.
עכשיו הוא כאן, תחת
שמים זרועי כוכבים.
מרגיש אותה תחושה
מהולה געגוע ובדידות
נחה עליו.
גם אם יישב במסיבת
רבת פנים, ירגיש אותה
וינסה לחמוק, להתרחק
מן האור וההמולה.
להיות לבד עם עצמו.
לחוש את שקט הלילה
המחזיר אותו שנים לאחור,
ללילות רחוקים.
הרחק מישוב.
לבדו בשדה חורש.
ראשו בבת ההיפה.
"כן, כן, היי נועז",
הזכיר מליון פעם לעצמו.
"שים יד".
טירטור הטרקטור נטמע
בשקט העוטף את היקום.
גם עכשיו אתה כאן, תחת
רקיע זרוע כוכבים,
רקיע שומר אלומות
זכרונותך הרחוקים.
כאילו הייתי במקומך וחושבת כמוך על דברים שיש בהם עדנה ורוך.
אישיותך בשיר ...בודד גם בהמולה כשסבבך אנשים.
תודה נדב מאחלת לך ולבני ביתך בריאות ואושר רב ..אריכות ימים ונחת מהכל ...שנה טובה וחג שמח.
כתבת: ("אישיותך בשיר ...בודד גם בהמולה כשסבבך אנשים").
אוסיף ואומר, ("רקיע זרוע כוכבים") מזכיר לי לילה מסוים במדבר אוסטרליה, כשישנתי תחת כיפת השמים זרוע כוכבים. (קשה לשכוח), כנ"ל, לילות לבנים בשדות המשק).
תודה מדלן היקרה. ריגשת אותי לקרוא תגובתך.
שנה טובה, בריאות ונועם לך וליקיריך. (פרח).
(תמונה - ביתם של בני וכלתי בלילה מושלג כאן בארץ) חיוך.
הנוף. הטבע... יקום יפה על אף הכל.
תודה מירה. שנה מבורכת . בריאות ונחת. (פרח).