הסרט "בריאן בקס"

הסרט "בריאן בקס", מבוסס על סיפור אמתי של נאשם באונס, שנאסר על אונס שלא ביצע, והוא נלחם למרות כל הדחיות והסירובים, כדי לקבל משפט חוזר.

הוא מביא את השיעור החשוב שלמד, עוד בבית הסוהר: לא להתייאש. יש לו תרשים של מעגל, שהוא בעצם מעגל החיים. אנחנו כל הזמן מנסים לעשות לחיים שלנו קיצורי דרך, לחצות את המעגל, להיכנס בפנים, כדי לספק את יצרנו, תענוגות חומריות, על חשבון הדברים המהותיים של החיים, שהם מעבר לחומר. אבל ברגעי הייאוש הגדולים, אנחנו מבינים שאנו צריכים לברך עליהם ולא להתמרמר. כי רגעי הייאוש הללו, הם שמנחים אותנו, להמשיך ללכת סביב במעגל החיים, בלי קיצורים, כדי ללמוד, כדי להתפתח ולהביא את המהות העליונה שלנו, לידי ביטוי.

או כפי שאומר הפתגם: "אנחנו לא יכולים למנוע אירועים קשים בחיינו, אבל אנחנו יכולים לשלוט על התגובה שלנו להם".

הסרט "בריאן בקס" מביא את סיפורו האמתי של שחקן הפוטבול, שהואשם בגיל 16 באונס, שלמעשה לא ביצע, בנערה שלמד איתה.

מסתבר שהוא סך הכול נכנס להתמזמז איתה במקום שקט בבית ספר, לפי הסכמתה וכשראה שמורה הייתה בקרבת מקום, החליט לא לקחת סיכון ולא הסכים לקיים איתה יחסי מין. "לא מתחשק לי", אמר לה והלך, דבר שפגע בה קשות. היא הגישה נגדו תביעה על אונס. זאת אחרי שמורה תפסה אותה במקום ואיימה להעניש אותה. לרוע מזלו של בריאן, עורכת הדין שלו, מטעם הסנגוריה הציבורית, יעצה לו לא לכפור באשמת האונס, תוך הבטחה שהדבר יביא לעונש של קצין מבחן בלבד. אבל השופטת  החליטה להרשיע אותו וגזרה עליו שש שנות מאסר, ושלוש שנים של קצין מבחן, דבר שמנע ממנו להתקדם בקריירה הספורטיבית שלו, גם אחרי ששוחרר מבית הכלא.

כשהתבררה תביעת הערעור שלו לעליון, נחשף תיק שבו התנהלה ההגנה בצורה רשלנית, לא עשתה שום בדיקות, כולל בדיקות דנ"א ובכלל. מה שהתברר, שכל זה לא מנע מכל התביעות שלו להידחות, לפי המשפט האמריקני. חייבים הוכחה חדשה, ולא מספיק שמוכיחים שהוכחה מכרעת לא נבדקה בכלל במשפט הקודם.

מסתבר שעברת מין בארה"ב, היא מן החמורות שיש, ושבתי המשפט בארץ, ממש צדיקים מול אלו של ארה"ב. אולי תיק זאדורוב, שבלחץ  ציבורי מאוד רציני, הסכימו לדון בו מחדש, הוא אחד מהמקרים הללו.

הסרט חושף מערכת משפטית, שמתעללת במי שמעלילים עליו עלילות שווא, ומנסה לכלוא אותו, תוך ניצול התמימות שלו והרשלנות של עורכי הדין שלו. זוהי מערכת מעוותת, שבה מורשע אדם רק על פי מראהו והרושם החיצוני:  גבר שחור ענק, מול נערה שברירית. המערכת מתגייסת כולה, כדי להרשיע אותו, בדרכים הכי בזויות ונלוזות שיש, רק על סמך הרושם החיצוני. זוהי מערכת שהכלל: אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, מתהפכת לאדם אשם כל עוד לא הוכח שהוא חף מפשע. זה מה שכולנו צריכים להבין, שכך פועלת המערכת המשפטית, למעשה.

ולמרבה הזוועה לא, לא מדובר באדם בעל עבר פלילי, שכבר יש נגדו תיקים מבוססים שמוכיחים על היותו פושע! נוח לה למערכת המשפט, במקום לבנות תיק אמיתי, עם ראיות בלתי ניתנות לערעור, לעשות קיצור דרך, חסכוני מאוד. זאת בעזרת עיסקת טיעון, שבה מנסים למכור לנאשם תמונות מעוותות של המציאות, תוך לחץ פסיכולוגי ענק ואמצעים דרקוניים.