זרים ברכבת.

זרים ברכבת. 

הרכבת מחליקה על הפסים. שיקשוק הגלגלים במסילה יוצרים מנגינה חדגונית במקצב שתי פעימות - עלם - עלמה - עלם - עלמה - עלם... המנגינה מזמזמת בראשו, לא מרפה.
הוא תוהה מאיפה זה בא לו?
"אה, משני הצעירים היושבים במושבים המקבילים למושב שלו, עלם ועלמה יושבים משוחחים בשקט. מלמולם מרחף בחלל הקרון. "ודאי הם הכירו במהלך הנסיעה הזו", אמר לעצמו.
שקועים בשיחה, ובין לבין עולים צחקוקים קטנים של הסכמה ביניהם.
שיקשוק הגלגלים מתקתק בראשו, "עלם - עלמה - עלם - עלמה"... 'שיהיה', חשב. 
בחוץ הנוף התחלף כל הזמן. הוא עצם את עיניו... נזכר, בזמן אחר. במדי צבא, יושב לצד נערה, לא מכירים.
נענועי הקרון יצר מגע עדין ביניהם. הוא הגניב מבט בשער הגולש על כתפיה של הנערה היושבת לצידו, וחשב "אילו רק דברנו"...
 "איך קרה לך", שומע פתאום את קולה מדבר אליו, מלווה בחיוך קל תחת עיניים אפורות רציניות. כוונתה לידי הימנית הנתונה מתחת לשרוול, בגבס.
"נפלתי לא טוב". חייך, מופתע מהמשאלה שנענתה. 'צבא' קורים דברים', ולעצמו אמר: 'נחיתה לא מוצלחת'.
"אחי הצעיר נפל מהאופניים ושבר את ידו, עכשיו גם ידו בגבס", אמרה, מחייכת, משתתפת, חיוכה מעודד.
'סיימת תיכון?' שאל אותה, ליצור רצף לשיחה.
"כן, בחודש הבא אני מתגייסת".
'בהצלחה', אמר.
נענועי הקרון המשיכו ליצור מגע נעים ביניהם, ושמע ברקע קולן של שתי הנשים היושבות מאחוריהם, אומרת האשה המבוגרת בצרפתית, לנערה היושבת לידה: "ראי איזה זוג יפה שניהם"  והוסיפה, "mon dieu fait quelque chose, (אלוקים עשה משהו) הוא חייך לשמע הדברים. גם הנערה חייכה, צחקה - "אתה מבין צרפתית", קבעה, ממשיכה לצחוק."
"כן, מבין", השיב ממשיך לחייך.
"זאת דודתי והבת שלה, הן הגיעו מצרפת, לא יודעות עברית". אמרה כשהצחוק עדיין בעיניה.
הרכבת האטה נסיעתה, הנערה קמה יישרה חצאיתה. שתי הנשים, שישבו מאחור קמו גם. "כאן אנחנו יורדות" אמרה, נוגעת בידו המגובסת. "להתראות" חייכה.
"להית"... ענה.
הרכבת עצרה בתחנה. הוא הביט אליהן מבעד החלון, עומדות ברציף. הנערה הסתכלה לעברי ונופפה אליו, אמרה משהו אך הוא לא קלט, ונופף אליה חזרה.   

אביבים וקיצים רבים חלפו מאז אותה נסיעה ברכבת.

לעת הזאת בסתו ימָיו, יושב בקרון ברכבת. הרכבת זזה הותירה את התחנה מאחור. שקשוק הגלגלים מזכירים...  הרכבת דוהרת, הוא חשב "ואני תקוע בתחנות חיי". 
זיכרונות נוספים חיכו בתחנות, לעלות.
צביטת מורא התגנבה לליבו, חשב, 'היכן אהיה בעוד שנה... חמש שנים?'

הכתובית הדיגיטלית בקרון הורתה על תחנתו המתקרבת, "התכונן לרדת".
הוא קם הגניב עוד מבט בזוג הצעירים המשוחחים בשקט, נזכר בדבריה של הדודה: "mon dieu fait quelque chos"