בין ארבע לחמש.

בין אור לחשכה, לבי ער.
מאזין לרדיו באוזניה,  כדי לא
להעיר את אשתי הישנה
לצידי.
מאזין לדן קנר המנחה את שירי
הלילה למשקימי קום כמוני. 

בין ארבע לחמש, עוד רגע קט 
אקום להמשיך בעבודה חדשה 
שהתחלתי.
בונה קשת, חצי סהר, מעל 
משקוף אחד החדרים.
קשת לא נחוצה, אבל מוסיפה
יופי לחדר.
אז ביי לך דן קנר חביבי,
יום שישי היום, יום קצר 
והמלאכה רבה.
השחר עולה. האור גובר. 
קם על רגליי בטרם יאיר היום.
מברך את היום החדש,
המביא באמתחתו בשורות טובות.