ענק האמנות של ה-120
הצליח לשמור על זרותו ועצמאותו, מדוע? במלחמת העולם השניה נדחתה בקשתו לקבלת אזרחות צרפתית ולאחר מכן סירב לקבלה.
כאשר הגיע לפריז נחשב לאנרכיסט, כאשר התפרסם והתעשר נתפש כאיום.
ספרה של ההיסטוריונית אני כהן מביא היבט פחות מוכר באישיותו של פיקאסו, הספר נקרא זר ושמו פיקאסו. היא נברה בארכיון אשר נלקח לברלין בעת הכיבוש הנאצי הגיע למוסקבה בתום המלחמה הגיע לצרפת רק ב-1994
בשנת 1902 נדרש כאזרח ספרדי להתייצב בתחנת המשטרה, הקומיסר כתב הוא מדבר צרפתית משובשת. מארח אנשים מפוקפקים, מקבל דואר מספרד, יוצא בשעות בלתי שגרתיות מביתו, יש להחשיבו כאנרכיסט זר וכחשוד.
ב-1894 לאחר רצח נשיא צרפת, על ידי מהגר איטלקי כשברקע מ שפטו של דרייפוס, שנאת הזרים היתה בעיצומה, אז פורסם הספר, במקביל גם אצרה את התערוכה, "פיקאסו הזר" היא זכתה לפופולאריות רבה כאשר פירסמה ביוגרפה של ג'אן פול סרטר ב-1987, ספרה על פיקאסו הוא ספר חשוב המעורר ענין רב, נשותיו ומכריו כולם תיארוהו כדמות דומיננטית באמנות ובחייו, היא מציגה דמות פגיעה, החלק הפגיע שבו ב היותו זר ונתוןו בכל רגע בסכנת גירוש מעמידה אותו בקונטקסט הפוליטי מתארת את עצמאותו כבלתי מתפשרת כאדם וכיוצר,
הוא הגיע בן 19 מברצלונה לפריז ב-1900 לרגל תערוכה האוניברסיטה, נשאר בה 3 חודשים מרבית הזמן בילה בלובר, מסנוור מהמאסטרים הגדולים כעבור שנה חזר שוב לתערוכה שערכו חבריו " החבורה הקטאלנית" חבורה זו של צעירים עליזים יוצאי קטלוניה ציירים משוררים וסופרים,, במהלך הביקורים הבאים ייצר קשר עם המשורר היהודי מקס ג'אקוב אשר חלק אתו את חדרו הקטן גם לימד אותו צרפתית בעזרת פואימות,
במשך הזמן הכירו לו את הקרקס והליצנים כנוודים שכיכבו בציוריו בתקופה הוורודה.ב-1905התמקם במבנה הרעוע בלוטו לבואר בגבעת מונמרטר, מקום עלוב עם 35 סדנאות צייר שם את עבודות המופת של התקופה הוורודה והכחולה ומאוחר יותר את התקופה הקוביסטית,עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה כשרבים מחבריו התגייסו או ברחו מחוץ לצרפת, ירד לאביניון והמשיך ביצירתו.
בשנות ה-20-30 שררה בצרפת אווירה של שנאת זרים ואנטישמיות, הציירים קיפלינג שגאל סוטין וליפשיץ הואשמו בהרס הטעם הצרפתי המשובח ובייבוא יצירות אקפרסיוניסטיות מתועבות. בתקופה זו זכה פיקאסו להצלחה עולמית והיה לאדם עשיר בעיקר בזכות פול רוזנברג גלריסט וסוכן אמנות יהודי שקידמו בארה"ב שם נרכשו עבודותיו על ידי אספנים בעלי שם.
מלבד שתי הדירות שהיו לו ברובע השמינ י היקר, רכש בית אחוזה גדול בנורמנדי.כאשר התקיימה ב-1932 תערוכה רטרוספקטיבית של 300 מעבודותיו בעקבות הביקורות המהללות אשר עוררו את סקרנותם של רשויות החוק פתחו בנימה ארסית הזר האנרכיסט, דווח לשר הפנים בנוגע לפיקאסו בבעלותו הון עתק שמושקע מחוץ לצרפת,הוא משלם 70 אלף פרנק עבור דירותיו יש לו 4 עובדים לאחרונה רכש אחוזה רחבת ידיים, הוא ממחוצא ספרדי, אין לציין תועלת או תרומה לצרפת, הוא שנוא על הלאומנים, עשיר מפורסם ואדם קוסמופוליטי.
.ב-1940 זמן קצר לאחר הפלישה הנאציתהגיש לשר המשפטים בקשה לאזרחות צרפתית, זן היתה פעם ראשונה ואחרונה, עם התחזקות הפשיזם ועלייתו של היטלר פרנקו ומוסוליני הוא ידע שאם הוא יגורש מצרפת יפול לידיו של פרנקו ויחלוק את גורלו של המשורר פדריקו גרסיה לורקה שהוצא להורג ב-1936, הוא המשיך להיות חשוף בכל רגע לךגירוש.
גרניקה הציור המונומטלי שהיה לךמפיסט אייקונ י נגד הפשיזם הוזמןם על ידי שלטונות ספרד ב-1937 בזמן מלחמת האזרחים, פיקאסו סירב נחרצות להעבירו לספרד רקג לאחר מותו של פרנקו גרניקה תכנס לספרד.
דחיית בקשתו לקבלת אזרחות צרפתית הדברנצרב בליבו אך מעולם לאדיבר בזה ולא הזכיר זאת. כאשר הציע לו ג'ורג' פומפידו לקבל אזרחות צרפתית הוא לא טרח לענות לו.הבוז שלו היה מובן, הוא היה האמן המפורסם והמכובד ביותר בעולם, (אפשר לקחת בחשבון את הגאווה הספרדית) לפיקאסו היתה תמיכה מסועפת למרות מעמדו הבלתי יציב.
האמןם הענק שכבש את האמנות הבינלאומית במשך ה-120 נ שאר זר עד סוף חייו ב-1973, ברבות הימים יצירותיו נמצאו ראויות לקבל בשמה של צרפת את פניהם של עשרות ראשי מדינות. היכן קייטמים עוד ענקים כאלה היום?