פרשת השבוע אחרי מות קדושים

פרשת השבוע נקראת "אחרי מות" ומשום מה יש לי אסוציאציה  כאילו נאמר שם אחרי מות קדושים,

שהרי שבת זו באה אחרי שני ימי זיכרון. ומשהו מקרקר לי בבטן כאילו תזמנו שם למעלה את האירועים

לפרשה.

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

כך נפתחת הפרשה: א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

לו ההבטחות האלו היו מתקיימות אני חושב לעצמי אולי לא היינו זוכים למות קדושים.

 כו וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי. 

בטרם אדון בנושא אותו בחרתי הפעם ברצוני רק לתת כמה נקודות ציון מהפרשה, ויש הרבה כאלו.

כג וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל--וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת-פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים--לֹא יֵאָכֵל.  כד וּבַשָּׁנָה, הָרְבִיעִת, יִהְיֶה, כָּל-פִּרְיוֹ--קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לַיהוָה.  כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת, תֹּאכְלוּ אֶת-פִּרְיוֹ, לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. 

מעניין מה מקורה של המצווה לא לאכול את פרי העץ שלש שנים מנטיעתו. על כל פנים  נושא לקט שכחה ופאה אלו מצוות סוציולוגיות על מנת לדאוג לחלש.

מה שבמיוחד ראוי לציון הוא הפסק:  לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר,  כעת ברור לכל המעסיקים וראשי הערים כי זה לא רק עניין של חוקי עבודה אלא עבירה מדאורייתא!! אני מקווה שהשמים גם יפסקו דין!

כמה משפחות מגיעות לפת לחם שלא לדבר על אובדן הכבוד האנושי בשל הלנת השכר??

וכן עוד פסוק שרציתי לציין אבל בעניין אחר:

י וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת-אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף, אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ--מוֹת-יוּמַת הַנֹּאֵף, וְהַנֹּאָפֶת.

זהו! מהיום רק גרושות...

הנושא אותו בחרתי לדיון היום הוא המלה או המקום " עזאזל"

נאמר במקרא: כב וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל-עֲו‍ֹנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה; וְשִׁלַּח אֶת-הַשָּׂעִיר, בַּמִּדְבָּר.( ויקרא טז)

ונאמר בהלכות עבודת יום כיפורים ה בנושא זה

ואם היה המת של עזאזל, יאמר זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו.

יש הסוברים כי עזאזל הוא שמו של השעיר ויש הסוברים כי זהו שמו של מקום:

זיהוי העזאזל במחקר

בבואנו לזהות את "הצוק", יש לשים לב למספר פרטים המופיעים

במקורות. מדובר בהר גבוה השוכן מזרחית לירושלים, במדבר

יהודה, במרחק של 12-10 מיל. יש לשער שדרך, או שביל מסודר,

הוביל אל ההר, שכן שם צריכים היו לנוע המשלח, השעיר

ומלוויו, ולאורך דרך זו הקימו את הסוכות. יש גם לשים

לב שלא מדובר באתר יישוב, אלא פסגה כלשהי. נראה כי יש

להתייחס לשאלת המרחק בין ירושלים לצוק כגורם מרכזי בזיהוי

האתר, על-כן יש לאתר צוק נישא במרחק המתאים מירושלים.

מרחק זה יימדד, כמובן, בקו ההליכה.

חוקרים רבים ניסו לזהות את הצוק במקומות שונים ברחבי

המדבר המזרחי של ארץ-ישראל, אך רובם קיבלו את הזיהוי

של ג'בל מונטר - "הר הנוטר" )נ"צ .(18280/12695 המרחק

בין הר הבית לג'בל מונטר הוא כ-51 ק"מ. דרך, שחוקרים

שונים התייחסו אליה כקדומה, יצאה מירושלים אל ג'בל מונטר,

ומשם לכיוון דרום-מזרח, לעבר מרכז מדבר יהודה וים המלח.

לאורכה של דרך זו, ובמיוחד בקטע שבין ירושלים ואבו דיס,

נתגלו בורות מים רבים שחלקם נראים קדומים. הגם שאין

אנו יכולים לקבוע בודאות את תיארוכם של בורות המים,

הרי שיש במציאותם הוכחה לקדמותה ותפקודה של הדרך. אולם,

לדעתי זיהוי זה אינו סביר, וברצוני להציע זיהוי אחר

לדרך ולצוק העזאזל.

לשיטתנו, יש לזהות את תוואי הדרך ואזור שילוח השעיר

לעזאזל צפונה יותר מן המקובל עד כה במחקר. את בית חדודו

יש לזהות עם האתר של "עין חוד" שבאל-עזריה )ביתניה הקדומה(,

ואת העזאזל יש לחפש באזור מעלה אדומים. המרחק בין ירושלים

לעין חוד הוא 3 מיל 4.5) קילומטרים(, והמרחק מירושלים

למעלה אדומים הוא 10 מיל )כ-51 קילומטרים(. ליד עין חוד

אותר לאחרונה על-ידי משלחת הסקר הארכיאולוגי של ארץ

בנימין אתר קדום. המרחק מן המעיין והאתר הנזכר להר הבית

הוא שלושה מילין בדיוק. שמות אלה משמרים את שם הישוב

"בית חרודו" או "חרדונא" המדובר כאן. לדעתנו, יש לקשור

שם זה עם הישוב המקראי "חרוד" )שמ"ב כג כה(. לא מן הנמנע,

כי "חרדונא" זו היא "חרוד" הנזכרת בקשר לגיבורי דוד,

והיא כנראה, חרדונא של ימי הבית השני, המופיעה גם באגרות

שנמצאו במרובעת שבמדבר יהודה.

אם-כן יש לראות בביתניה )אל-עזריה(, או אתר בסמוך למעיין

"עין חוד", את "בית חרודו" המופיע במקורות. אתר זה שוכן

שלושה מיל מירושלים ובתחילת המדבר, כפי שנדרש, ועל אם

הדרך אל מקום שילוח השעיר. מחרדונא יצא הכהן והמשלחת

שליוותה אותו עם השעיר לעזאזל לעבר המדבר. לאורך הדרך

שבין הר הזיתים למעלה אדומים נבנו עשר סוכות למנוחת

המשלחת. כיוון שדרך זו ידועה ומוכרת, ייתכן אפילו שסוכות

דומות תפקדו גם במשך השנה.

מקומו של העזאזל

לאחר שזיהינו את האתר המרכזי בדרך לצוק העזאזל, נותר

לנו לענות על שאלת זיהוי העזאזל עצמו. אמנם איננו יכולים

להצביע על מיקומו המדוייק של אתר זה, אולם, לדעתי, מקום

השילוח היה באזור "מעלה אדומים" )חאן אל חתרורה(. הסיבה

המרכזית להצעתי זו הוא המרחק מירושלים - עשרה מיל, כחמישה-עשר

קילומטרים. הסיבה השנייה היא התנאים השונים שמציעה דרך

זו להולכים בה, כפי שכבר פירטנו לעיל. תנאי התשתית הללו

אפשרו ארגון נאות ויעיל של יושבי הסוכות שליוו את השעיר

ומשלחו.

גם מן ההיבט הטופונומי ניתן לדרוש את השם "חתרורה" שמשמעו

"חתור" כ"ארץ גזרה", שכן אין חולק על-כך שאזור זה הוא

המדבר מבחינה גיאוגרפית. נראה כי אין חשיבות לזיהוי

המדויק של אתר השילוח, וכך היה, כפי הנראה, כבר בימי

הבית. נראה אפוא, כי המשלח את השעיר בחר הר גבוה, שממנו  יוכל לקיים את המצווה כהלכתה.

המקור:

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/acharey/sason.html

שבת שלום