נוסטלגיה במיטבה

כשהיינו בגילכם
נוסטלגיה במיטבה

היו? ימים, כ?שאנחנו? - היינו? צעירים ב?ערך ב?גילכם... פ?לו?ס מינו?ס ארב?עים. לכל אחד - ילד אחד או? גם ש?ניים, היו? גם כ?אלה ע?ם שלו?שה... ב?ינתיים. כ?ל צעד נעשה ממש ב??ק?פ?יד?ה, ב??מינו?ן הנכו?ן ו?ל?פי ה?מידה. אז, ב??ארנ?ק עו?ד היה... 'אסימו?ן' חיכ?ית? חו?ד?ש?ים.... ל?מ?כשיר טלפו?ן. כ??מעט שלא גרו? ב?יחד לפני החתו?נו?ת צ?ל?מו? כ?בר ב?צבע לאלב?ו?ם ה?תמו?נו?ת. ב?כל דירה, ב??ס?לו?ן, טלוויזיה אחת, ל?מ?ק?רר א?ז הייתה רק דלת אחת. כ?שנו?לדתם עו?ד לא היו? טיטו?לים, ע?ל הח?ב?ל ת?לינו? כ?ל יו?ם חיתו?לים. את ב?קבו?ק ה?חלב ב?סיר א?לו?מיניו?ם חימ?מ?נו?, על צעצו?ע?י ה'ל?גו'? - ב??ש?ט?רו?ת ק?ש' ש?ילמנו?, ה'סל-קל' היה כ?בר, היו? גם צב?עים. שיחקת?ם כ?דו?ר עם כ?ל השכנים. ב?עממי - הייתה מ?שמעת לכל הדעו?ת, עם ילקו?ט על הגב... ב?רגל... ללא הסעו?ת. תלב?ו?שת אחידה! הרבה - כ?בו?ד ל?מו?ר?ה ש?לימדה שם ב??רצף את כ?ל סיפו?רי המ?קרא. למדתם שצריך להתחשב ב?אחרים, ההו?ר?ה ב?א ל?בי"ס... רק ב?'יו?ם ההו?ר?ים'! ב?תיכו?ן, לא היו? מ?ג?מו?ת, לא פ??ינה ל?ע?ישו?ן. ל?מ?דו? כ?ראו?י והיה חשו?ב - הציו?ן. ב?תיק היה סנדביץ' שגם אב?א ה?כין, א?ף פ?עם לא שמענו? על איו?מים ב?סכ?ין. נסעו? ב?או?טו?ב?ו?סים... ולא ב?לי ח?ש?ש! ה'ס?לב??ס' היו? - ארי סן, ירדנה ו?בעיקר - הג?ש?ש. לא היו? מחשבים, ע?ם ע?כ?ב??ר?ים ש?כ??אלה, ב??ערו?ץ הראשו?ן היה 'ניקו?י ראש' ו'חיים שכ?אלה'. ה'אח הגדול' היה זה שעז?ר וש?מ?ר על א?חיו, 'המרוץ למיליון' היה ב??יו?ם יו?ם, לא כ?מו? עכשיו. והנה כ?אן כ?ו?לנו - מ?ע?ל?ים זיכרו?נו?ת... עברנו? גם טו?ב, אך גם מ?לחמו?ת. ידענו? תמיד ל?חסו?ך - ולשמו?ר גם ל?כ?ם. מקו?וה עד הפ?עם הב??א?ה, ל?פגו?ש שו?ב את כ?ו?ל?כ?ם!

בא במייל

תגובות  6  אהבו 

561
כן, היו ימים גם לפני אלה שכאן מתוארים. להזמין טלפון חיכו שנים. המקרר עוד לא נולד והגיגית עם בלוק הקרח שמרה על המאכלים. את הכביסה הכהרתיחו וכיבסו ביד עד צאת הנשמה. .הסנדלר ...
כן, היו ימים גם לפני אלה שכאן מתוארים. להזמין טלפון חיכו שנים. המקרר עוד לא נולד והגיגית עם בלוק הקרח שמרה על המאכלים. את הכביסה הכהרתיחו וכיבסו ביד עד צאת הנשמה. .הסנדלר עבד קשה לתקן נעלים שהתבלו. .
אה זה היה מזמן איך אפשר לזכור כאשר כל כך הרבה זמן עבר.
שתעשי רוחים בכתיבה יהיה יותר קל לקרוא
07/05/13
לפני שיהיה מאוחר חיבים
לדאוג איש לרעהו.
אני חושבת שעם כל הקושי בתנאי החיים בזמנים ההם.ואחרי שהחיים הופכים לקלים יותר ונוחים.תמיד זוכרים ומספרים על הקשיים במין נוסטלגיה חיובית ומחשלת.תודה יעקב על תגובתך.
שמחתי שאהבת את הסיפור.תודה על תגובתך
הזמנים אכן הישתנו לא כל כך לטובה וחבל מאוד.נקווה שיגיעו זמנים יותר טובים.תודה אריקו על תגובתך
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

רמאויות קטנות
לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה...
לקריאת הפוסט
הרכבת עומדת לצאת
כל שנה ההורים של מרטין לקחו אותו עם סבתו לבלות את חופשת הקיץ, והם חזרו הביתה באותה רכבת למחרת. יום אחד...
לקריאת הפוסט
סיפורו של החמור לנמר
סיפורו של החמור והנמר החמור אמר לנמר: ′′הדשא כחול". הנמר השיב: ′′לא, הדשא ירוק". הדיון התחמם, והשניים...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה