לב אשה אוהבת.

זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך          
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיר אדרתך
להזין יפה דודייך.
כוכבי עינייך יאירו חדרי 
לבבי.

המיית הליל הָשָלֶו,
זוהרת כָּלֶבָנָה תבואי
אל יצועי. 
כָּסוּף שערך אהובה,
על הכר כמניפת שושני
שנותיך.

חפונה בין זרועותיי,
נושמת ריח גופי העורג
למגע ידייך המנגנות
על מיתרי אָבַרָיי.
'להיות פרח בֶשוּלֶך'
לחשו שפתיה, אותן
ידעתי, שתיתי, ולא
מרווה צמאוני לעולם.