מעט למטה
מקרום האדמה, מעיין
נובע.
זרימת, יובליו, שירה.
הטתי אוזני לשמוע שירת
המעיין.
שר בשפת אימי יקירתי,
ספרדית.
"רוקוקוקוקו פלומה...
רוקוקוקוקו, נו יורס..."
היא מחייכת,
רעייתי מחייכת,
אני שר עם השיר.
מילים ששכחתי
מלווה בזימזום.
מה ערב קולך מעיין,
צלול כיין.
בעיני רוחי רואה אותן
יפות, יפות, מחוללות
הצטרפתי למעגל.
אך הגב, כואב.
חוזר לשבת, הוזה.
התחלף השיר, ממשיך
בעברית שיר מוכר,
חווה שרה "אילו כל האוהבים תלו
בלילה זה את מבטם...
קמו לעינינו ממצולות
שירינו כל האגדות כולן".
חוזר לשפת אימי,
רוקוקוקוקו פלומה...
רוקוקוקוקו נו יורס.
ערב,
השמש זרחה היום.
אהבתי תגובתך. בריאות ונועם. (פרח).
הלב שומע.
בריאות ונחת, עודד.(חיוך)