שנס מותניים לקראת.

יום שבת מוקדם בבוקר.
'אומר לעצמי 'תתמקד בחור',
פותח בשקט את החלון,
שלא אעיר את זוגתי
 שתחייה,   
פותח לתפוס את פס
הכסף, האור הראשון
העולה מן המזרח.
יום השבת היום. 
בחוץ חושך עדיין, 
ובכל זאת מישהו
קם לפניי,
כן, כן, לא אחד,לא שניים, 
כי אם שלושה.
שלושה תנים עירניים יפים, 
משוטטים בחצר האחורית 
של שכננו מצד מצפון. 
אחד התנים הבחין בי, 
בהה לעברי, אחר איבד עניין 
והצטרף אל אחיו 
בחיפוש אחר אוכל.
שבת היום, לא אעסוק
במאום. 
אך מחר יום ראשון אקפוץ 
לתוך קלחת החיים, 
בלי לדעת מה ילד יום? 
מה המחר מזמן לנו?
אך אני בשלי אומר
"החיים קצרים" אתפוס 
את היום בקרניו לבל יברח, 
אשתה אותו עד תום.