הכרמל
פעם כתבתי.
הכרמל.
זריחה זוהרת נושקת
לים.
הירדן זורם במורד,
זרימתו איטית.
עם ישראל זרימתו
גדולה פי שבע.
למטה אבוקות
באלפים האירו
את הכרמל.
אולמות מלאים
שמחה וצהלה.
ואין נביא בעירו
שיזהיר ויתריע על
האסון הקרב ובא,
לאמור 'עם שקיעת
השמש הכרמל ייבער'
מאכלת אש תשרוף
את ההר.
ונשמות תועות גם.
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אתה כותב למגירה?
אכן כיף לכתוב...
בריאות ושמחה
(לא כמו שכתבת פעם, כביכל העתקתי שיר, לא באופי שלי).
מול חלוני נשקף ההר במלוא הדרו,
הצמחיה בהר התאוששה,
אחרי השרפה הגדולה,
הטבע פעל במלוא עוצמתו,
רק אסון הנספים ,
מלווה את המשפחות ,
הם לא התאוששו,
ונחמה אין...
לבי איתם...
בריאות ושמחה (הגינה. צילום לילה).
בריאות ונחת עליזה. (חיוך).
תודה. בריאות ונחת.