מוטקה > בלוגים > רז עין הים > כמה גרושים יכולה כף יד בת שבע להכיל?

כמה גרושים יכולה כף יד בת שבע להכיל?

כמה גרושים יכולה כף יד בת שבע להכיל?

אם אי פעם תגלו חופן של גרושים בגודל של כף יד קטנה בת שבע , בתוך בור הדוק היטב בעפר על יד בית ספר     " הרצל ", אל תסגירו אותי למשטרה ,אנא מכם.
לפני רגע קט חפנתי אותה בקופסת הפח גדושת המטבעות של סבתא והוצאתי .
סבתא הקטנטנה , חרושת הקמטים בשיער לבן ,שאיבדה את כל משפחתה בשואה ,אך שפר עליה גורלה וכל ילדיה נותרו בחיים.
לעת עתה סבתא שמוטת  ראש  על כתף שחה ,ישובה על הכסא הקבוע שלה, אחרי שפינקה את צביקה בן השכנים העשיר - שהיה בא לאכול אצלה כמה ימים בשבוע -
ואותי נכדתה  מיני  רבות ורבים.
סבתא בישלה לנו ארוחת   צהוריים כיד מטעמי  מלכי פולניה לדורותיהם .
בימים הקבועים שבא צביקה הזה טרחה נשמתה שם בכוך ,  בימים האחרים גולדה  מאיר (השנייה ) רז חדת  העין היתה שואלת אותה : "סבתא, למה כשצביקה בא את מכינה הרבה אוכל מפולניה מאוד טעים  וכשרק אני באה אנחנו  אוכלות לחם "?
סבתא היתה נותנת לה נשיקה חמה על הלחי ומחייכת   עם ניצוץ חם בעיניים .
כמה פעמים בשבוע  רז דקלמה את החוכמה, אך סבתא לא שבעה.
 רז שלטה בשפתה של סבתא ( אידיש )כמו שדה .
ניהלה את כל הנכדים כמו מפקד בצבא  כשהיו באים.
  האם סבתא העדיפה אותה  גם  בשל  עובדת  היתמות ?
בבית היה  לרז רע לתפארת הילדים היתומים.
את כל התאוריות על ילד הגדל בלי אבא אני יודעת עכשיו, אבל אז עמדתי עם חופן הגרושים  בכף ידי.
הם להטו , הם צרבו , הם שרפו.
למה לא החזרתי אותם לקופסת הפח ?
מצאתי עצמי רצה לכיוון בית הספר , מסתובבת שם בבהלה הלוך וחזור
כנשוכת נחש.
עם אופי של גנב צריך כנראה להיוולד .
בתרפפ"ו ילדים לא הסתובבו עם כסף , ילד החזיק כסף ביד? דמי כיס ? מי שמע על המושג הזה?
 מה היה לקנות?
 איפה לקנות?  מכולת אחת ואיזו חנות בגדים קטנה .
אז מה עושים בכסף הבוגד באמונה של סבתא  בכף היד ?
להחזיר לא יכולתי , פחדתי .
חפרתי בור קטן כמו כלב החופר לעצמו בור לפני עשיית צרכיו.
טמנתי את המטבעות בבור וכיסיתי.
אז אם אתם עוברים במקרה שם , והגרושים צברו  גם ריבית .....
 
 
 
 
 

תגובות  4  אהבו 

891

לרז עין הים

סיפור יפה על פעם כשישבנו ושמענו את הסיפורים של ,היה היה' ושל  ,לא היה". לא היה לנו דמי כיס מפני שלהורים לא היה מספיק כסף בכדי לממש את הנקודות שע פיהן יכולנו לרכו...

לרז עין הים



סיפור יפה על פעם כשישבנו ושמענו את הסיפורים של ,היה היה' ושל  ,לא היה". לא היה לנו דמי כיס מפני שלהורים לא היה מספיק כסף בכדי לממש את הנקודות שע פיהן יכולנו לרכוש 100 גר' בשר לשבוע. כמה פרוסות לחם  ו...כיסא לישיבה. לכל מוצר נקודות.. כמה טוב להיזכר באותה תקופה כשאנו ניכנסים לקניונים ,שולפים את הכרטיס  ורוכשים כל שנפשנו חפצה, בלי נקודות וגם בלי תור ןלא בשוק השחור(מתוך השיר המפורסם על הצנע). . וכשאנו ניזכרים  והיום שומעים את הקיטורים  על חוסר  ועל בלי יכולת לגמור את החודש, אנו מגחכים. שיקראו את הסיפורים  של אותה תקופה שבה ילד שמח כאשר קנו לו חולצה חדשה  לבר מצוה ושלא היה צריך ללבוש את החולצה של אחיו שבגר.. אז טוב   שמזכירים לנו מידי פעם את אותה תקופה .


היי רז עין הים..

מבינה. לפי הסיפור. חווית  ילדות קשה ..אך גדלת עם ערכים ואת ממש לא 

גנבת ..ילדה טובה חסרת אונים מול מצפונך ..נכונותך כילדה להחזיר הכסף 

...

היי רז עין הים..



מבינה. לפי הסיפור. חווית  ילדות קשה ..אך גדלת עם ערכים ואת ממש לא 



גנבת ..ילדה טובה חסרת אונים מול מצפונך ..נכונותך כילדה להחזיר הכסף 



של סבתך וטיבעי שלא עשית זאת מפחד..גם אם סבתך היית מגלה הייתה עוברת לסדר היום..



צר לי על סבתך ..דהיום דרכו של עולם ....אך אז למרות מצבה הקשה כיבדה במזון משובח את בן השכן העשיר. שלא תושפל חלילה לפניו שהינה ענייה ואספה פרוטה לפרוטה 



להזמינו בגאווה ובראש מורם ..אך לפנייך הרגישה חופשיה לאכול יחד איתך 



פרוסת לחם ..כי אכן לא היה לה .



היי רז ניסחפתי ..עצוב ונוגע ..



ערב ניפלא


 יעקב גרשון 1



מזדהה בכל מילה שלך.



אבל מתגעגעים  מעט לפעם ,לא?



ותודה על התגובה.


מדלן ,תודה על התגובה המרגשת  מאוד והאבחון הנכון לגביי.



 


כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני והאחים שלי יצאנו מאותה הבטן.....
אני והאחים שלי יצאנו מאותה הבטן - לידיעת כולם .כן, יש לה אחים ,אין להם את אותו אבאמעולם לא שמעו אותה קוראת לאבא...
לקריאת הפוסט
להיכנס לבית קברות? הרי מתים מזה...
מישהו מת בבית בעל גג הרעפים האדום ,הגדר הירוקה וגן העדן של העצים הסובב אותו .לי לא סיפרו על כך מעולם.שהילדה לא תדע ששששששש היא עלולה לסבול , מדוע להכאיב לה ?זהו הכל נגמר , חוזרים לשגרה , שום דבר...
לקריאת הפוסט
עול העגלות המתגלגלות
"תראי תראי את רז " הייתה אמא של שריתה מזעיקה אותה אל המרפסת הרחבה והמבהיקה בנקיונה. הבוהקות הזו הפכה מודל חיקוי לבית נקי עבורי ,בעוד שריתה נוטה לצדו השני של המתרס ורוצה להרגני בתלונותיי...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה