לא במקרה בָּך נִזכרתי

לא פעם עם ערב, נדמה לי שדלת חדרי תִפתח 

ומלוא קומתך חלל הכניסה ימלא

תומרי שוב חזרתי, הנה אני באתי

ולא את, וגם לא אחרת, על מפתן דלתי תעמוד

זיכרוני הסובב מבלי דעת, רצונו משלו

מתגלגל מחפש את השער לבוא

פתאום עברתי בסביבה, את אומרת

נכנסתי לומר רק שלום 

ואני אוחז ביומן זיכרוני מבקש, בודק

בקרטון הישן דהויות התמונות 

כמו ממצלמה נסתרת מביטות

הזמן לרגע עצר- שב וחזר לאז

שונה אבל דומה, מתעקש, כלוא בתוך עצמי

זיכרון קצר, משהו ממני, משהו משלָך