"טבע וצבע" יצירה

הדסה ..לא רק לאהבה הם זקוקים ,,איפה החמלה ?
כילדה ראיתי את השוחט משסע את גרונם ..כי בזמנו
לפני שחיטה כשרה ,הרב ערך טקס עם תער מיוחד וברכה נלוות.
לפחות נשחטו עם כבוד הראוי להם.. זה על קצה המזלג.🌷

אהבה, הערכה לתכונותיהם - בכל בעל חיים יש הרבה חוכמה ויופי - וכמובן כמובן אמפתיה. להלחם בפסיכופתים שרוצחים אותם, באלה שמשווקים את גוויותיהם, ולבוז לאלה הבולסים גוויות.
לעבור לטבעונות: הנאה מכל טוב העולם, ללא רצח, וללא עינוי של נשמות מרגישות (וחושבות).

מדלן, אני יודעת. גם אני אגב גדלתי על בשר מילדותי. אך תמיד אהבתי כל חי, והוקסמתי מיופיים ומהחוכמה המתבטאת בהם.תמיד היו לי חיות מחמד. לא רק כלב, וכלבה קטנה שחורה יפהפיה פיקחית ושובבה, וחתולים, אלא גם ארנבונים. ועקבתי מוקסמת אחרי זיקיות בגדר החיה, פרות משה רבנו באביב, קיפוד שהגיע אלינו.ארנבת שגידלו השכנים.
אמי רצחה לעיניי קרפיונים (כמו כ"כ הרבה אמהות) והכינה מגופותיהם דגים ממולאים. את אבי ראיתי רוצח תרנגולת. הזוועה הקפיאה אותי. ערימות הגוויות המעונות בשווקים ובסופרמרקטים מכווצות את לבי וקרביי. מראה שראיתי פעם - גופת פרה פשוטת עור, מדממת, תלויה מאנקול במשאית, גרם לי הלם נורא. (אגב, היטלר, כשרצה לנקום באלו שהתנקשו בחייו וניסו לפטור את גרמניה ממנו, ציווה לתלות את גופותיהם מאנקולים).מראה, בירושלים העתיקה, של כבשה בפתח חנות ותלויות מסביבה גופות של כבשים, והיא מדוכאה עד מוות, איבדה כל טעם חיים, גרם לי לרצות לבכות ולבכות.(רציתי לקנות אותה מידי בעל החנות, אך לא היתה לי כל אפשרות).
מרגע שהשתחררתי מאמי, הפסקתי לאכול גוויות. אמנם ככולנו, אני בת דודה קרובה של השימפנז הרצחני. והבשר טעים לי. אך טעמו אינו הכרחי לי. וויתרתי על בליסת גוויות , ואין בשרן חסר לי .שפע הפירות המגוון, זה התענוג האמיתי שלי. בכלל כל שפע העולם פרוש לפניי. תורם להנאתי מהאוכל, ולבריאותי.איני זקוקה למענים ולרוצחים.

אני תורמת לארגונים רבים הנלחמים במעני החיות, וברוצחיהן. אני מקווה בכל לבי שתעשיית העינויים והמוות תמוגר .