סיני והשקם אריקו

                  יום שרבי היה זה,החום היה קשה ליל שאת אותו ואני בדרכי הביתה.

                  השמש דלקה חזק כל כך ,ואני במדי זית מחפש את השקם בציפיה.

                  נכנסתי לתור הארוך של כשלושים חיילים ,והתפללתי שאגיע בשלום.

                 מישהי נחמדה לא באותו רגע ,דחפה אותי ונכנסה לפני ,הערתי לה.

                 מה אתה חושב לך ,לחיילים זה בלי תור ובטח לחיילות חצוף שכמותך.

                 התעלמתי ,ואז היא אמרה ראו את זה הוא משרות קומנדו מיוחד מהשקם.

                כולם צחקו ,החלטתי לא להתרגז ,נצרתי את לשוני ושתקתי בעולם הדממה.

                החיילת נשברה סליחה חייל יקר, ונתנה לי להיות בתור לפניה הנס קרה.

                קרבנו לעמדת הקנטינה ואני רוכש שתי מנות גלידה לי ולחבר ביחידה שלי.

                את הגלידה מכר לי חבר מנעורי שהצלחתי לשוחח איתו בלי לעכב את התור.

                 אני משרת בשרות קומנדו מיוחד אמר לי בבת צחוק סמי החבר מהשקם.

                העיקר שאתה עושה שרות בצבא למרות הכל להתראות אדם יקר.

                משקם אל עריש נסענו כשאני ישן כל הדרך בהסעה נס שתפסתי  הסעה.

                לנו הצנחנים היו מעט הסעות ,לכן הצטרפתי להסעות של אחרים.

                הגענו לתל אביב התעוררתי במין חיבה לעיר תל אביב ואנשיה.

                שפתי ברכו  את כולם בבריאות ובאושר עד שהגענו לתחנה המרכזית.

                 לא  הספקתי לעלות לאוטובוס והנחתי תפילין אצל חבדניק קשיש.

                סימתי ורכשתי כרטיס ועליתי לאוטוסוס  סליחה לאוטובוס ישר לחיפה.

                ישב לידי תימני אתה סנחן שאל בחיוך ,כן אני צנחן גם מהמיטה סנחתי.

                בחורה צעירה התערבה כמה צניחות ,השנה שלושים עניתי ,בטח יותר ,

                היא אמרה ושתקה מיד.אני נרדמתי ולא רציתי יותר לדבר עד חיפה.

                אחרי תלאות הדרך הגעתי הביתה לחיפה בריא ושלם ועייף מאוד ההנסיעה.