אדם המחר
ספרים רבים נכתבו על אדם המחר. כלומר על האבולוציה של איש העתיד. בספר "ההיסטוריה של המחר" מאת יובל נח הררי, איש המחר, הוא זה אשר ישלוט בכדור הארץ וכמו שהאדם ההומו-סאפיינס הכחיד את האדם הניאנדרטלי, הוא יהיה אינטליגנטי ומשכיל. המחבר טוען שהסוציאליזם של הברירה הטבעית הוכיחה שהאדם בורא את העולם בכוח הגאונות שלו ותורת האבולוציה קובעת שהחזק צריך לשלוט ועל כן חשוב מה האנשים החכמים חושבים ולא מה שהאדם הפשוט רוצה. כלומר האדם העליון הוא זה שיעשה לנו עולם טוב יותר, הוא המנוע של העולם.
בספר "הלם העתיד" שכתב אלווין טופר, מצוין הקושי הפסיכולוגי של האדם להסתגל לשינויים. על כן אני חושב שסביר להניח שאדם המחר יהיה ייצור קצת קוקו, כזה שאפשר לכתוב עליו רק בצורה הומוריסטית. מן "מדריך הטרמפיסט לעתיד", שכזה.
יש המתנבאים שאדם המחר יהיה יצור שיידע להשתמש במחשבים ואשר ישחה כמו דג במים במערכות אוטומציה ומחשוב מסובכות. אחרים טוענים שהוא עתיד להיות מן ייצור חדש, בעל יכולת הישרדות אחרי הפצצה האטומית. אם בדרך ההגנה, או בדרך ההסתגלות, לפי דעתי כל אלה טועים, הם לא לוקחים בחשבון את הבעיה הגדולה המאיימת על האנושות, את קוטל ההמונים – המכונית.
מפני שברור שאדם העתיד שישרוד יהיה זה שיפתח תכונות תורשתיות להתגבר על התאונה. ראשית כל אדם העתיד יהיה יצור הרבה יותר זהיר, צייתן תמרורים מושבע, נותן זכות קדימה מבורך.
מכל הבחינות אני רואה אותו כסימפטי יותר, כנעים ונוח יותר, כל הנמהרים, כל החפוזים, עתידים להיעלם. תכונותיו יאבדו במהרה מהעולם, כפי שהתכונות הברבריות הלכו ונעלמו לאורך הדורות.
כמובן שמבחינה תיאורטית לאיש העתיד יהיו אמצעי השמדה הרבה יותר מסוכנים, וברור גם שתחבורת העתיד תדרוש שימוש בטילים מונחים. חיים קצרים, אבל מהירים, יהיה המוטו השליט. מכאן שכל פסיק של אי זהירות יביא אז לקרבנות בנפש. השערתי המושכלת, שאגב כבר הוכחה על ידי אנשי הפראפסיכולוגיה כאפשרית, שיצור העתיד יהיה בעל עין אחת עורפית.
יש להניח שהוא גם יוכל לסובב את צווארו ב-360 מעלות ולקפוץ כמו צפרדע מעל כלי רכב העומד למחצו. ויש לשער שיצור העתיד יהיה מן דו-חיים, דוגמת צפרדע, שכידוע היו אבות אבותינו. הוא יהיה בעל חיים כפולים, כמו פעמיים חי, כזה שיוכל לשרוד גם על הכביש וגם על המדרכה. יש מדענים שכבר לפני מאות שנים חזו, בעקבות המעבר האורבני מחיים בשטחים פתוחים, לחיים על המדרכה, שהייצור האנושי יתפצל לשני מחנות: הולכי הרגל והנהגים. מה שהם לא לקחו בחשבון, שהדבר יכניס את האנושות לדילמה נוראית, מפני שרוב האנשים הם גם נהגים וגם הולכי רגל, ועל כן מלחמה לא תפתור בו דבר ונדרשת פה התפתחות אבולוציונית של ממש.
נראה לי שדרישות התחבורה תהיינה לאפשר לרכב לעבור דרך בתי האנשים. לכן איש העתיד יהיה בעל אינסטינקט מופלא, לקפוץ ממיטתו כל אימת שרכב יחלוף דרך חדר השינה שלו. בדומה לאנשים ההולכים כבר כיום בשנתם, איש העתיד יהיה בעל יכולת לקפוץ באמצע הלילה ממיטתו, להזעיק עזרה ולפנות פצועים.
איש העתיד ילמד התגוננות מפני כלי רכב, במקום הגנה עצמית, כדי לזהות על פי רעש המנוע את אישיותו ושפיותו של הנוהג בו. בדומה לעין שיפתח בעורפו, הוא יפתח גם עין שלישית באמצע המצח, שתשמש כמתווכחת וקובעת סופית לגבי הדברים המבלבלים שיראה בשתי עיניו האחרות.
עוד צד יש לעניין, כל מתכנני הרובוטים למיניהם לא לקחו בחשבון שיצור מתוחכם זה, אין לו מושג בזהירות בדרכים. בו בזמן שמידת הזהירות בדרכים מוחדרת לילד על ידי הוריו, מתכנני הרובוטים דאגו רק שיידע לעשות כמה שיותר פעולות חשבון. כל מה שהרובוט יוכל לעשות, כשכלי ממונע ימחץ אותו, הוא למלמל מספרים, כמו חסיד שמשנן פסוקי תהילים. הם יזכרו את מספר הרישוי של הנהג הדורס, אבל לא יחיו כדי לספר אותו. יתרה מכך, הנהג הדורס יוכל לטאטא את שרידי הפח מהכביש, מבלי שתיוותר אף עדות אחת למעשהו.
ייצור העתיד יידע לטפס על קירות, פשוטו כמשמעו. ייתכן גם שבכך תיפתר בעיית המדרכות, אשר רב מספר השוברים את עצמותיהם, כאשר הם יורדים ממנה לרחוב. במקום זה ייבנו חומות משני צדי הכביש, שעליהם יוכל איש העתיד ללכת. משום כך איש המחר ייפתח רגליים בבטן ומאכלו האהוב יהיה אזובי הקיר.
עודד זיו