הנסיכה אלרגיה שברחה אריקו

           היא הגיעה בבוקר שמש חינני ,כשעצי הדולב התנדנדו בבישנות של ילד.

           הברושים זקופים עמדו גאים על מקומם כנסיכים בארמונו של מלך .

           יורם שמע מעין בת קול אני א והבת אותך ,אפה את מסתתרת ,פחדנית.

           אני נמצאת בגופך ,שמי אלרגיה ו6אני מתה כל כך עליך מחמל נפשי.

           לכן את גורמת לי אי נעימות ,ולרקוד ללא הפסקה כל היום ,תתבישי לך.

           מצידי את יכולה  לצאת  החוצה ולא למות אצלי, יש מספיק מקום  באדמה.

           את אומרת שמתחת לאדמה חושך ,אל תדאגי נאיר לך עפ פנס בכף.

           אצלי  בגוף  זהלא בית הבראה ,מי אמר לך לברוח מהמזגן ,תסתלקי לך..

           דמעות לא יועילו  לך ,לעולם לא נהיה  ידידים לכי לעובש חזרה תכף ומיד.

          כן, זו פקודה אחרת נמרח לך פלפל אדום חריף שאת בטח לא אוהבת כלל.

          את אוהבת פלפל אדום חריף ,נמצא לך פיתרון ,קרציה נודניקית שכמותך.

         נעלבתי אמרה האלרגיה לעול ם לא אשוב אליך ,הלכתי לתמיד לץ שכמותך.

         יורם שתק ולא הגיב עד שהאלרגיה נעלמה הרחק,רק אז נשם לרווחה.

         תודה לך אבאלה ושלח נשיקה טהורה לשמיים ,הם היו צחים ונראה ענן.

        כאילו יד של ענן לבנבן לקחה את הנשיקה והביאה אותה מעלה מעלה .

        והמלך שלח בת קול שאמרה תודב לך יורם ,תודתך התקבלה אצל המלך.