זיכרון ומוח

זיכרון   והמוח

מאמר על זיכרון

הפרופ' משה בר  הוא אחד המומחים הגדולים בעולם לחקר המוח.

הנושא המחקרי שבו מתרכזת  מעבדתו הוא הירידה בזיכרון בקרב אנשים מבוגרים.

אחרי 17 שנה בארצות הברית , החליט הפרופ' לחזור ארצה כדי להיון כאם עם ידידיו ומכריו

מימים עברו

מתברר שעם כל המותרות שמאפשר אורח החיים האמריקני, מה שחסר שם לישראלי הטיפוסי

הוא  החברים והמשפחה!!!

בארה"ב אתה למעשה נמצא לבד אומר פרופ' בר ומסביר:  במשך שנים למדתי להסתדר לבד רחוק ,

לעבוד ולבלות הרחק מחברים אמיתיים  ומשפחה . אחרי שנים של חיים כאלה ,פתאום הבנתי שמה שאני

חוקר במעבדת המחקר שלי באוניברסיטה , מתבטא גם בחיי הפרטיים.  הבנתי שאם לא אחזור לקירבתם

של חבריי ומשפחתי, זה יפגע בסופו של דבר בתפקודי הקוגניטיבי .

כך מסביר הפרופ' בר ממצאיו החשובים:  כמו שהמחקרים המסורתים והמוכרים לימדו אותנו ,אנחנו והורינו הקשישים חושבים , שהם יכולים לפתור את בעיית הירידה בזיכרון רק בעזרת פתרון תשבצים

וסודוקו, לימוד של שפה או לנגן בפסנתר .

אבל המחקרים החדשים כיום מעלים שכדי להתמודד עם הירידה בזיכרון צריך לא רק לאמן את המוח

באמצעות הלימוד אלא גם לשלב שינויים באורחות החיים .

מה שכן - וזו תגלית חשובה מאוד – המלחמה באובדן זיכרון משיגה תוצאות משמעותיות יותר כשמתחזקים קשרים חברתיים ומצויים בפילות חברתית.

איך אתה מסביר את זה ?  מתברר שמבוגרים הנוטים להסתגר בבית ולא יוצאים לפגוש חברים ומכרים על בסיס קבוע  מאבדים את הזיכרון שלהם בקצב מואץ.

ולא משנה אם יפתרו  סודוקו או תשבצים

מספיק להסתכל בעיניים המבריקות של אותם אנשים כשהם חוזרים לבתיהם עם פגישות עם חברים כדי

להבין עד כמה האטרקציה החבתית הזאת  חיונית.

יחסים וקשרים עם בני אדם אחרים חשובים לא רק כדי להעביר את הזמן בנעימים,

אלה גם כגירוי למוח וככלי לשיפור הזיכרון.

מצטברים לאחרונה עוד ועוד דיווחים ממחקרים מדעיים על איזורים מוחיים שמפותחים יותר אצל אנשים

שמתחזקים רשתות  חברתיות ענפות יותר, ושמוחם של אלו גמיש יותר בתפקודיו וביכולת הלמידה שלו