צלילים של עצבות
שריקתה של הרוח הנוף המדהים
חושב שקולט שם צלילי פעמונים
או סתם שהזיתי וכך זה נשמע
ברקע עולים גם קולות מנגינה
שומע גיטרה ומזמזם לעצמי
הצליל שבוקע הוא רק עבורי
ממשיך כאן לפרוט וגם לזמזם
מילים לא יוצאות אך קולי מתנגן
כואב על הזמן שחולף לו עד תום
מרגיש שכאילו העבר הוא היום
אם אפשר לסובב הגלגל בשנית
להתחיל הכל להתחיל מבראשית
וטווה בחוטים ושוזר לאריג
וממשיך ומהרהר בין הגיג להגיג
תיפרטי לי גיטרה עלי כל מיתר
ספרי על זמני שלי עוד נותר
גלי לי את סוד בריאת היקום
ותני לי סיבה מדוע לקום
לקום ממקום מירבצי שם בתל
למצוא את עצמי שלא מתבטל
להבין מדוע ומאיזו סיבה
הגעתי לפינה שכזו עצובה
וכל זה על פי אותה מנגינה
שנוגנה בצלילים של עצבות וערגה
כי מה אמרה רות?
הצחוק טוב לבריאות.
הכותבים ובשיריך ובסיפורים.+
היא תספר לך כי הימים יפים וכן הנופים
ונכונו לנו עוד ימים טובים בליווי מנגינה שמחה שתוציא אותנו מן העצב ותשכיח את המנגינה הנוגה
הבט תמיד קדימה (לא אל זו של ציפי)האור שם בקצה המנהרה
קורה לפעמים ש..
יוצא עניין חיובי.
הנה שירך
ממש
שימח ועינג לבבי.
העצבות ,היא לפעמים אם היצירה
וזה מה ש לך קרה.