דברים נכוחים
סוף, סוף מעידים אלה שזוכרים, זוכרים באמת. זוכרים איך קבוצה קטנה של ציונים, שישבה כבר בארץ ישראל, עשתה מעל ומעבר קודם כל כדי להציל את יהדות מרוקו ואת העדות היהודיות בשאר ארצות ערב, ואת שארית הפליטה מארצות אירופה. תוך קשיים אדירים של: הקמת מדינה כמעט יש מאין, מלחמת שחרור, שגבתה קורבנות נוראים. הייתה אז רוח התנדבות בארץ. למרות זעקות השבר הציניות של אריה דרעי היום, רואים כולנו, את ההשגים העצומים: תוך שנות דור אחד סגרו פערים גדולים בעם: כולם היום דוברי עברית, כולם היום קוראים וכותבים. זה לא היה פשוט. אוכלוסיית הארץ, באותו זמן, הכפילה ושילשה את עצמה. היה קשה, קשה מאד לנקלטים וקשה לקולטים. מי שאינו יודע וזוכר רואה בזה נס אבל אני ראיתי איך ה"נס" הזה התבצע ע"י אנשים בעלי לב גדול, נכונות עצומה לעשיה וחזון גדול.
תודה לך שמעון קינן שקמת מול המסיתים, הרומסים כל חלקה טובה, בארץ הזאת, שאין לנו טובה ממנה .
נורית, בת למשפחה, אחת מיני רבות, שקליטת העולים ועשיה למענם היו נר לרגליה.
אני שמעון ממרוקו מבקש את סליחת האשכנזים
אינני חבר במפלגת העבודה, אינני מנהיג פוליטי, אינני מתמודד במפלגה כלשהי לתפקיד כלשהו. אינני חי ממיסחור וממיחזור של "הם האשכנזים" ו"אנחנו הספרדים, המרוקאים הדפוקים". אינני במאי ואינני יכול לארגן ספונסרים לסרט "רוח קדים" אחר ושונה. אני בן מרוקו, ואני מבקש מכם סליחה. בשמי, בשם הורי, ילדי ונכדי, אני מבקש סליחה משליחי העליה האשכנזים, שסיכנו חייהם להעלות את משפחתי ארצה ממרוקו. ממורותי ומורי האשכנזים, שלימדוני את השפה העברית, חינכוני והעניקו לי את הכלים להשתלבות וקליטה קלה בארץ. מהמורות החיילות האשכנזיות, שלימדו את אבי ואת אימי עברית. אני מבקש סליחה ממך, רחל ינאית בן צבי, שבנית את בית הספר החקלאי "עין כרם" וכינסת בתוכו את ילדי העליה ממרוקו ודאגת להם לחום, לאהבה, לחינוך, ביגוד, השכלה, תרבות, חברה ומה לא. מכם שלמה ספיר, אביבה, רחל ויתר חברי הקיבוץ מלכיה האשכנזים, שפתחתם ביתכם בפני ובפני עשרות חברי בחברת הנוער בקיבוץ. שימשתם לנו משפחה חמה ואוהבת, דאגתם יום ולילה לכל מחסורנו בימים קשים. עיצבתם את בגרותנו, חינכתם אותנו לאהבת הארץ, לציונות אמיתית, להגשמה, להתנדבות, לאהבת האדם, לשיוויון ולעזרה הדדית, תוך מסירות אין קץ.
אני מבקש מחילה מכם, מורי ומחנכי בסמינר בית ברל, שהענקתם לי את החסר בהשכלה מקצועית חינוכית בעזרתה אני מפרנס היום את משפחתי. מכם, חברי האשכנזים מהנוער העובד והלומד, שמעולם לא פסלתם איש בשל זהות כזו או אחרת, שתמיד ביתכם היה פתוח בפני, ששימשתם לי משפחה אוהבת. אחים לי אתם. מכם, מאות אלפי אשכנזיות ואשכנזים מכל רחבי הארץ, שעשו ימים כלילות בקליטת העליה המזרחית מתוך אהבה, מסירות ונאמנות.
"רוח הקדים" תחלוף כלעומת שבאה, יוצריה ימשיכו לחפש יצירה אחרת. זו פרנסתם. הם יחיו על הפירוד, השנאה ומלחמת האחים. כל שנותר למצפונם הוא לכרוע על חוף הסליחה.
מתוך: עיתון "מעריב" שמעון קינן, מושב עמינדב
פשוט ונכון
קשה להבין מה מסתתר מאחורי מכתב ההתרפסות שכתב בן מרוקו לאשכנזים. ואיני חושב שהיה מקום לפרסם אותו ולעשות לו גלים. . החלת בפוסט שלך לדבר על מה שעשו קבוצת הציונים שהעלו עולים ממרוקו ומשאר יהדות ע...
קשה להבין מה מסתתר מאחורי מכתב ההתרפסות שכתב בן מרוקו לאשכנזים. ואיני חושב שהיה מקום לפרסם אותו ולעשות לו גלים. . החלת בפוסט שלך לדבר על מה שעשו קבוצת הציונים שהעלו עולים ממרוקו ומשאר יהדות ערב ואת שארית הפלטה מאירופה. עד כאן הכל יפה ושפיר. קבוצת הציונים שישבה כאן היתה ברובה בני עדות המזרח שהגיעו לארץ ממניעים דתיים. רבים היו בני מרוקו שעלו במאות ה17 וה 18 ועולים ממדינות ערב שברחו מהפוגרומים. . הם היו חלק מהציונים שהעלו את שארית הפלטה מפולניה ,מגרמניה מרומניה ומיתר ערי אירופה. וגם מבני עדתך ממרוקו. . הם היו חלק מהמחתרות שלחמו בבריטים והם היו מבוני הארץ . הם היו חלק מהתקומה, הם היו בתוך העשיה הם היו הישראלים שהקימו את המדינה. לא בדקו בציציות אם היית מזרחי או "אשכנזי" אז בוש לך שמעון ממרוקו על מכתב ההתרפסות ששלחת, מכתב סליחה מהאשכנזים. במעשה הזה ובהדים שהמכתב הזה עשה אתה מנציח את הגזענות במדינה . תמיד חשבנו שהנה היא נעלמה והיא עולה שוב ושוב מניבכי הנשיה. היא עלתה כאשר חשבו בני עדתך מואדי סאליב שצריך להילחם בכדי לשבור את מחסום ההפרדה בין אשכנזים למזרחיים. היא עלתה כאן במדינה כאשר קבוצה זו או אחרת חשבה שהיא מקופחת. ואם הייתה מקופחת הייתה לכך סיבה . הם הגיעו עם תרבות שונה והשכלה שלא תאמה את הסביבה . לוקח זמן להשתלב בתרבות שונה אולם הם השתלבו ואחריהם הגיעו קבוצה אחרת עם תרבות שונה שצריכה להשתלב בחברה. כך זה קרה וכך זה קורה ומי שעוזר להם להשתלב זו המדינה לא האשכנזים וגם לא הספרדים. המדינה !!!!! .
אז אם כתבת את המכתב על נייר עדין, שים אותו בבית השימוש ונגב בו את הישבנים. אינך חייב תודה לאף אחד. זה אנחנו המדינה שעשינו את מה שהיינו חייבים לעשות על מנת להעלות אותך ואת כל יהודי התפוצות. זה אנו שלחמנו במחתרות ובצבא על מנת שתהיה לנו ולך מדינה ואף אחד לא שאל את הנופלים אם הם בני מרוקו או בני פולין.. אף אחד לא שאל את לייבלה ,הנער הפולני תכול העיניים אם הוא אשכנזי או ספרדי לפני שצרור הרג אותו כשיצא עם חבריו בהגנה לחזק ישוב בטרם מדינה. ואף אחד לא שאל את סופפו בעל אות העוז מיוצאי מרוקו אם הוא אשכנזי או ספרדי לפני שזינק מול קנה מכונת יריה להציל את חבריו ושילם על כך בחייו. . אז בוש לך מכלוף שעוד לא יצאת מהגלות. אתה לא חייב דבר לאף אחד . המדינה נולדה על מנת להעלות אותך ואת כל יהודי הגלות לארץ ואת זה לא עשו האשכנזים וגם לא המרוקאים. את זה עשו אזרחי מדינת ישראל .
"פשוט ונכון" אראלה. האומנם אראלה היקרה? (מרים גבה) מעבר לתגובתו הנחרצת של יעקב גרשון, להתרפסות של ידידנו שמעון קינן היקר. יליד מרוקו. גם אני יליד מרוקו (קזאבלנקה) מבקש להאיר את עי...
"פשוט ונכון" אראלה.
האומנם אראלה היקרה? (מרים גבה)
מעבר לתגובתו הנחרצת של יעקב גרשון, להתרפסות של ידידנו שמעון קינן היקר. יליד מרוקו.
גם אני יליד מרוקו (קזאבלנקה) מבקש להאיר את עיניו. ואולי גם עיניך אראלה היקרה.
בשנת 48 שני אָחָי הבוגרים, (יהי זכרם ברוך), בדיוק סיימו אז, את השרות הצבאי הצרפתי, במזרח הרחוק, 3 שנים הם לחמו באותה מלחמה קשה שהתנהלה בין צרפת (הקולוניאליסטית באותם זמנים) להודו סין,
וכיהודים (אזרחות צרפתית) צריכים היו להוכיח שהם לא פחות טובים ואמיצים מחבריהם הגויים. הם התנדבו לכל משימה קשה.
קרה נס והם יצאו חיים מאותה מלחמה (במלחמה הזו הצרפתים נחלו מפלה קשה וגורשו לצמיתות מחלק זה של הגלובוס)
שני אחי שהיו בדרכם חזרה הביתה, שמעו על מה שקורה בארץ, ובמקום להפליג למרוקו, הם הפליגו לארץ, להשתתף במאמץ המלחמתי, ונלחמו שכם אל שכם עם חבריהם ילידי הארץ.
אראלה היקרה, הם ודאי לא חייבים תודה לאף אחד. אולי ההפך?
הם לחמו למען הקמת מדינת ישראל.
אזכיר באותה תקופה שנת 48, גרעינים של בחורות ובחורים יוצאי מדינות צפון אפריקה, וצרפת עלו במסגרת מח"ל (מתנדני חוץ לארץ) לחזק את ההתיישבות בארץ .
אנוכי אז בן 9 ואחי בן 12, בתחילת שנות ה50 עלינו עם עלית הנוער לארץ. לא זכור לי שהמדריכים שלנו בקזבלנקה, ששכנעו את הורינו לשלוח את ילדיהם קודם, לארץ, היו אשכנזים? הם היו ילידי מרוקו, שליחים של הסוכנות היהודית בארץ ישראל. מדריכים אלה ארגנו את עלית הילדים לארץ.
אחי ואני התחנכנו כל אחד בקיבוץ אחר. אומר תודה גדולה לקיבוצים שקלטו אותנו - אותנו ילדי 'עלית הנוער', אולם תרומתנו למדינה בהגנתה וביסוסה, גדולה לאין שיעור ממה שקיבלנו.
עבדנו. לחמנו. הקמנו בית ומשפחה. ילדנו היקרים בעלי תואר שני ושלישי, הולכים בדרכי אבות. אזרחים טובים למדינה.
כשאחי (3 שנים גדול ממני) הגיע לגיל גיוס, הוא השתתף במלחמת קדש. צנח במיתלה ונפצע קשה באותה צניחה.
כשהגיע תורי לשרת בצה"ל, התגייסתי גם אני לצנחנים. השתתפתי ב4 מלחמות, ובמלחמות ההתשה שבין המלחמות. עד גיל 51 (מילואים) באותה יחידה לוחמת.
שמעון קינן היקר, טול קורה מבין עיניך, אל תלבין פני אחיך, יוצאי מדינות עָרָב, ואל תמעיט בערכה של יהדות נפלאה זו שהגיעה כציונים, לארץ, בנתה ישובים והפריחה את השממה. הם מלח הארץ.
אל תתרפס, פן יאמינו לך הגרבוזים והקוטלרים למיניהם לעיוותים שאתה מנחיל פה.
לנורית היקרה. תוהה מה התועלת מצאת בהעלאת כתבה פרובוקטיבית זו הלוקה בחוסר דיוק, ובחוסר הגינות, כלפי יוצאי מדינות ערב וצפון אפריקה? לאור העובדות המובאות בתגובתו של ידידנו יעקב גרשון ושלי, מלבד לעורר כעס ומדנים, במקום לאָחֶד ולקרב לבבות בינינו, בין אחים אשכנזים וספרדים. יהודים?
באנו מארבע כנפות הארץ, להתאחד לעָם אחד.
שבת שלום. (חיוך)
מה - קשור ...
האקדמיות בעולם מיתפקעות ממחקרים ומחוסר בחוקרים על נושאיי ההדרה,האפליה,הקיפוח,החלוקה הלא-צודקת של משאבים!!!!!!!
אם היית מביאה את סיפור מישפחתך ופעלם של הורייך ...
מה - קשור ...
האקדמיות בעולם מיתפקעות ממחקרים ומחוסר בחוקרים על נושאיי ההדרה,האפליה,הקיפוח,החלוקה הלא-צודקת של משאבים!!!!!!!
אם היית מביאה את סיפור מישפחתך ופעלם של הורייך ללא התשתית-הרעועה הכל היה טוב ויפה.
לא דברים בשם אומרם ולא דברייך-אינם תורמים כהוא-זה לחיפוש נאור ובריא של מכנה-משותף והמשך תקומה וציונות. לא מועיל ולא מאדיר כלום ושום-דבר. עירבת מין בשאינו מינו.
לא??? היתה-יש-תיהייה אפליה וקיפוח על רקע מוצאים וגווניי-העור!!!
זהו טיבעו של המין האנושי - איפה ואיפה
ושום ניסיון להדוף אופיו של הטבע האנושי לא מוביל לכלום ושום-דבר
אם זה לא היה התינוק שלי גם אני הייתי צוחקת...
הכי מקומם זו הכותרת הרחוקה מליהיות נכוחה שלא לאמר צנועה...
גם האדון וגם את - כולה דעה של2אנשים...
(מאחר והמישפחות שלי היגיעו לארץ-הקודש מתפוצות שונות!?!
יותר ממאה שנים ליפני כל קונגרס כלשהו חשה פטורה מכל 'היתנצלות או הסבר'.
אבל שום כחש עוד לא הביא גאולה לעולם)
לנדב ידידי
אני שמח על תגובתך והתמיכה בדברי שהיו חריפים. אני זוכר את מחאות ואדי סאליב ואת ההקצנה בעם כתוצאה מהתלהמות של אנשי ואדי סאליב שהדביקו להם תו של &quo...
לנדב ידידי
אני שמח על תגובתך והתמיכה בדברי שהיו חריפים. אני זוכר את מחאות ואדי סאליב ואת ההקצנה בעם כתוצאה מהתלהמות של אנשי ואדי סאליב שהדביקו להם תו של "מרוקו סכין" . המדינה הייתה עניה ולכן לא יכלה לטפל באותה קבוצה דפוקה שניסתה לקבל בכוח את מה שלדעתה מגיע לה. הייתה אז אפליה כתוצאה מהשוני בתרבויות שלא הובנו על ידי יוצאי המערב. . שנים חלפו. הזהויות הולכות ומטשטשות והן נעלמות בנישואים המעורבים של מזרח ומערב. . .
המשפחה שלי הגיעה בתחילת המאה התשע עשרה (1835-1840) מרודוס ממגורשי ספרד. וחלק אחר מעורב ממרוקו(סבא בן לאב מרוקאי ואם ספרדיה שנפטרה בלידתו והוא עלה ארצה בגיל שנתיים עם סבתו הספרדיה) וסבא אחר שעלה ממרוקו במאה ה 19 שנישא כאן לסבתא שהוריה מטולדו שבספרד. . אז אני גם מרוקאי חצי סכין. ולמה אני מספר את זה? אף פעם לא עלתה שאלת המוצא במשפחה וגם לא ידענו מה המוצא. ההורים צברים ואני והאחים צברים וזה כל מה שידענו. והשאלה התעוררה כאשר למדתי בגמנסיה הרצליה. שאלו אותי מה מוצאי (לא ברור לי מדוע ניהלו רישום כזה) עניתי שאני צבר. אולם הם דרשו לדעת מה מוצא ההורים . לא ידעתי מה המוצא וכששאלתי את אמי היא חייכה אמרה לי " תאמר שהיד שלך מרודוס והשניה מספרד והרגל מוגרבי. . בגימנסיה רשמו שהמוצא מוגרבי. חשבתי שזו מדינה ועל שמה הקימו את קולנוע מוגרבי. רק מאוחר יותר הבנתי שהכוונה לארצות המגרב. . אז כן ידידי נדב. זורם בי דם מרוקאי . המרוקאי שלי היה עם סכין ועיני תכלת כעין הים. הסבא המרוקאי הזה היה רב שערך מאות בריתות ללא קבלת תמורה ולעיתים משאיר גם מכיסו למשפחה עניה. את מחיתו הוציא בעבודה קשה. הוא היה פחח ואחרי כן יבואן של דגים ממצרים. . . אז הדם המרוקאי שלי נם שעות נוספות והוא התעורר לעיתים כשכינו אותי רומני. כשכינית מישהו בארץ מוצאו הבנת שכוונתו להעליב. נו , חשבו שאני רומני. אז תמיד הגבתי שאני צבר ואם כבר אז אני חצי מוגרבי. חחח אבל זה לא עזר לי לקבל כרטיס בהנחה בקולנוע מוגרבי. .כן אני אוהב גם להתבדח בנושא למרות שהוא כאוב . אז המוגרבי שבי כועס על מכלוף.. המתרפס. לא חשוב אם שינה את שמו הוא שייך למכלופים
שתהיה לכולנו שבת שלום ונדע לחיות בינינו בשלום
תודה יעקב ידידי, על תגובתך השניה, אודות עץ היוחסין של משפחתך היקרה, שורשך המשתרעים מרודוס... טולדו/ספרד, וחלק ממדינות המגרב, משם הגעתי לארץ. ואתה צבר.(עם קוצים (חיוך)) יעקב ידידי. אחרי עיון בתגו...
תודה יעקב ידידי, על תגובתך השניה, אודות עץ היוחסין של משפחתך היקרה, שורשך המשתרעים מרודוס... טולדו/ספרד, וחלק ממדינות המגרב, משם הגעתי לארץ. ואתה צבר.(עם קוצים (חיוך))
יעקב ידידי. אחרי עיון בתגובתי לאראלה ונורית היקרות, ערכתי שוב את תגובתי, להשלים כמה עובדות שלא כתבתי קודם בשל סערת רגשות מקריאת כתבתה של נורית. מקווה שהכוֹתְבוֹת יקראו שוב את תגובתי השלמה.
שבת שלום. של שלווה ובשורות טובות יעקב . (חיוך) נדב.