שתי ידיעות,אולי מעניינות

טובה

בביקורי במקסיקו , הייתי בביתה של פרידה קאלו, שהפך למוזיאון, מוצגות התמונות המדהימות שציירה, לצד הפריטים שאספה בימיה וכמובן המתנות שקיבלה מאהובה דייגו. בין הפריטים גם המיטה המיוחדת שהיתה לה , במחלתה לא יכלה לשבת , לכן שכבה וציירה. המקום מדהים ביופיו, החצרות והגנים מסביב לבית מטופחים להפליא. ד"א סימן ההיכר של פרידה הם הגבות הצמודות , לאחרונה קראתי שהאופנה של הגבות המחוברות חוזרת.

תודה על התזכורת.

לטובה

זוכרים את אהוד מנור שרבים משיריו הולחנו  ותופסים מקום ניכבד בזמר הישראלי. יהי זיכרו ברוך. על  המשורר הצ'יליאני  רבים לא שמעו  והעם הצ'ליאני בודאי  יתיחד עם זיכרו.  אנו ניזכור את מתינו

          על אהוד מנור שמחתי לשמוע ששיריו  הם נפלאים.

          גם על  השורר הספרדי נעם לנולקרוא ולשמוע עלי והצליחי.   

יעקב היקר,

כל אחד יעשה כמובן כרצונו.אני זוכרת את אהוד  ושיריו כאילו הוא בחיים,כישירים כאלה חיים איתנו.פבלו נרודה ושיריו הם נכס לעולם.לא צריך לזכור,רק מי שמכיר ואוהב,זוהי תיזכורת לו.תודה שהגבת