במאפיה של פעם

למדלן...

פעם ... ..אישה יפה גם אופה..

כיום ....אישה יפה וחכמה..קונה את הלחם מוכן... הכל מוכן לה..ונותר לה ים של זמן...לפנק את הבעל...שיח סולימן.

היי נניסו קריוקי  בוקר ניפלא

לא שאני מקטרת ,לשפע שיש,  ואני נהנת  מכל הטוב אם כי יש לי גם אופה 

לחם מכניסים כל החומרים ,ויש לחם מוכן ...

אתה באמת חושב.. שלאישה עם הים זמן שיש לה ..תפנק את בעלה??

היו זמנים ....שיח סולימן  חחחחח

במאפיה של פעם.  מדלן.



יבורכו הידיים שעמלו. לשו את הבצק, והפכו אותו ללחם - לחם מציל  חיים.

שיר הלל של מדלן, על משובחותו של הלחם בכל סוגיו וצורותיו, נזכור גם השיר של יקירנו הזמר והגיטריסט, אפרים שמיר, השר: "האיכר יצמיח לנו לחם שנהיה גדולים". 



וגם שיר ילדותנו הבלתי נשכח, הקשור בהתיישבותנו בארץ אבות. ועבודת האדמה: "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו" 

והרי שירך, מדלן, מוקדש לכל האימהות ורעייות היקרות הממשיכות לענג יקיריהן, באפיית לחם בית, עד היום הזה.   

המשך כתיבה פוריה ומהנה. (ועריכה קטנה, (חיוך), מדלן היקרה. 

מדלן היקרה,

הרשומה, שלך עוררה בי זיכרונות ישנים מהווי דודתי ז"ל, שהיתה גרה בשנות ה50 בבית ערבי ברמלה,כמן כן את ההתמכרות שלי.כי אני מכורה ללחם ולריחות שלו.נהנתי לקרוא.

                 למדלן יפה כתבת על כיסופים ללחם במאפי של לפני שנים.

                 ןוני נכסף לחלות שרעתחי אפתה חלות זכות עם קדושה לכבוד שב ת.

מדלן

פרוסת לחם מרוחה בחמאה, הכי באסה כשהנה הפרוסה מגיעה לפה.......והופ.....הפרוסה נופלת .....תמיד בצד המרוח.....על הבגדים, נאחס!!!!.

יפה כתבת, 

יום טוב

למדלן

החזרת אותי אחורה  בשנים כשהייתה לנו שכנה נחמדה ממוצא תימני . כל יום שישי אפתה בטאבון סאלוף ,לחם פיתה שלא מהעולם  הזה . .וכל יום שישי היו חילופי מאכלים.. השכנה הייתה שולחת  פיתה סאלוף וחילבה  ואמי הייתה הייתה שולחת מאכלים מזרחיים. אבי החליט שגם בחצר שלנו יהיה טאבון.  הביא בנאי ערבי שבנא טאבון ומאותו יום היה  הלחם היומי סאלוף תימני.  אבל אם בלחם עסקינן  אני זוכר  את עצמי כילד בן 7-8 נושא על ראשו מגש  עם לחמים שאפתה אמי   ואני צועד בין השדות והפרדסים אל הכפר הערבי סומייל  אל אבו חאג'   שהפעיל תנור  אפיה . . . חצי גרוש היה שכרו ןלחם אחד שלקח  בתור טיפ. . לאחר שהיה לנו טאבון הפסקתי לסחוב מגשים  של לחם אל התנור של אבו חאג'..  השיר שלך הזכיר לי את  עניין  הטאבון והלחמים .

            היי נדב ערב מצויין

לבעלי הכנתי לחם בית ,,ולחמניות ,,גם לנכדים ,אהבתי מאוד העסקתי אותם כראוי

אישית גם מכורה ללחם,,יש התמקרות ללחם צריך להעמיק בנושא ,ולברר מה בדיוק מה

ממקר בו אבדוק זאת,,,,כן זכרונות ניעמים מילדותנו היפה  ,,והמעניינת במיוחד,,

תודה נדב אכן צריך עריכה ,,אין לי זמן בימים אלו,,,

המון תודה לתגובתך המעניינת,,

                                טובה פריש ערב טוב

             כמוך גם אני מכורה ללחם ,וחריף  כן לכל אחד מאיתנו יש זיכרונות מין העבר

עם כל הקידמה אנו מתענגים לימי הילדות הנפלאים לעבר הפשוט והמדהים לדעתי,,ערב

תודה  ערב טוב

                  היי אריקו ערב שמח

       אפית חלות אריקו היה טקס מיוחד במינו היה שונה מאפית הלחם הרגיל

       החלה הייתה מקושטת ומרוחה היטב בביצה ,ושומשום  ולבטח אהבת את החלה ,שרעיתך הטיבה

       לאפות    תודה אריקו 

היי רחל היקרה ,,

שמך כשמה של אחותי הבכורה ,,,את מזכירה את הפרוסה המרוחה

בחמאה אוהבת מאוד למרות ,זאת,את יודעת למה גורמים  הלחם והחמאה לגופנו היפה,,עצוב,,

תודה רחל ערב מצויין,

                                        היי יעקב גרשון    ערב מצויין

             גם הזיכרונות שלך כילד מעניינים במיוחד איזו שכנות טובה ומדהימה

כן כך היה אז גם אצלנו לא בזמן הזה ,,,בישובי הקטן לפני 25 כזו שכנות הייתה

בית פתוח היינו צעירים ,,ויפים היינו משפחה אחת  אוכל משותף גם הזיכרונות

היפים דאז,,,,אשמח  למעט טעימות מילדותך  בפוסט שלך ,,,

תודה לתגבתך    לילה טוב

היי מדלן,

הרשומה שלך אודות המאפיה של פעם והלחם עוררו בי זיכרונות ילדות. אני מצרף קטע + תמונות מתוך חווית ילדותי כפי שתארתי בסיפור המשפחה – להנאתכם

ביקורי הראשון  במאפיה היה בלווית אמא, מספר פעמים בשבוע או כמעט מדי יום לפי הצורך. עד שהצעתי שאלך לבד לקנות לחם, אחר כך היה זה מתפקידי מדי בוקר לפני לכתי לבית הספר (בכתה א'). בתחילה, נכנסתי למאפיה השתהיתי מעט כי התעניינתי בתהליך – וחזרתי הביתה.

היי בנצי צהריים טובים..

איזה יופי סיפור שלך ..והתמונה משלימים את השיר שכתבתי ..מבינה את הטוב בבחירתך 

להשקיע מזמנך במאפיה ...להתענג מהריחות אחרי הכל בחרת תפקידך לקנות לחם כל בוקר למשפחה ..זה נדיר לילדיים ,,עשית זאת באהבה גדולה,, ומרצון,,אהבתי

המך יום נפלא