סחיטה מינית

יש לי ידיד טיפןס צבעוני יוצא דופן בנו המקומי, אדם שקשה להאמין שעבר מזמן את גיל השבעים. איש אנרגטח, לבוש בקפידה תמיד עונב עניבה, קומתו ממוצעת פניו סגלגלות עינים כחולות, אישוניו חסרי מנוחה וכל הזמן מתרוצצות בארובותיהן מחפשות ותרות אחרי המתרחש סביבו, בוחן בחטף עין את כל העוברים ושבים בחזית חנותו ומתייחס לכל עובר אורח כאילו הוא מקרו משכבר הימים. שואל מה נשנע ומזמין בתנועת יד וחיוך תמידי את העוברים לרכוש ממרכולתו.

יש משהו בהתנהגות שכזו שמרתיעה לקוחות פוטנציאלים. יש בזה מין התרפסות מסוימת שמסיגה בדיוק את ההפך ומרתיעה מיגזר די רחב של קונים מלהכנס לחנות. שוחחתי איתו על כך ואמרתי את דעתי בענין. תשמע הוא אמר: זה האופי שלי, וחוץ מזה אין לי טענות, עובדה, בסוף היום בספירת הקופה אני תמיד מחייך, ואלו שלא נכנסים לא נורא, ישנם תמיד כאלו שהשארם שבי עובד אליהם.

האמת, יש לו עין בוחנת ונסיון חיים ארוך, יודע לזהות כמעט בוודאות מי קונה ומי רק שואל על המחיר. אין ספק האיש יודע את מלאכתו. כשאני מגיע אליו זו כבר אופרה אחרת. כאילו תנועת הקונים הפסיקה עבורו מלכת. אנחנו מתיישבים ליד שולחן קטן ומעוגל שמיועד ר' לקרובים לו ביותר, השולחן המשפחתי הוא קורא לזה. מיד מוזמן מבית הקפה הסמוך שתיה ועוגות וכל מעייניו נתונים אלי. מאחר ובביקורי אמלו התנהגות הזו חוזרת על עצמה תמיד אני מעדיף לעקוף את חנותו בכדי שלא יזמינני אליו.

אבל מה, פעם בכמה חודשים אני מתגבר על יצרי ומבקר אותו, והסיבה לכך הסיפורים שיש לו לספר לי.

האיש מלרא כרימון בסיפורים ומעשיות וארועים שעברו עליו, ותמיד סיפוריו מרתקים אותי בניסוחיו ובהומר השזור בהם.

בשבוע שעבר כהרגלי עברתי במהירות במדרכה שמול חנותו בכדי שלא לגרום לו להזמינני לשבת לידו ולהפסיק מעבודדתו. בזוית עייני