מוסר השכל להיום

יום אחד שאל הנכד את סבו:
"סבא מה יש לך ביד?"."גולם", ענה הסבא,
"ובתוך הגולם יש פרפר.
בקרוב הגולם יבקע וייצא ממנו הפרפר"...."...
אתה יכול לתת לי אותו?" שאל הילד.
"כן". אמר הסבא, "אבל תבטיח לי, שכשיבקע הגולם, והפרפר ינסה לקפוץ ולהכות עם כנפיו על דפנות הגולם, אתה לא תעזור לו לצאת. הוא חייב לצאת בכוחות עצמו".
הילד הבטיח ולקח את הגולם הביתה.
בבית ישב הילד והביט על הגולם.לפתע ראה הילד, שהגולם מתחיל לזוז ולהתנועע. לאחר מכן הוא נבקע. בתוכו היה פרפר לח ויפה, אשר הכה בכל כוחו על דפנות הגולם בנסותו לצאת ממנו, אך ללא הצלחה. הילד רצה לעזור לפרפר לצאת, אך זכר את דברי סבו ונמנע מלעזור לו.
לאחר זמן מה, הילד לא יכול היה להתאפק יותר.
רחמיו גברו על הבטחתו. הוא פתח את שני חצאי הגולם לרווחה. הפרפר הכה מעט בכנפיו ועף החוצה. אך מיד נפל ומת.
הילד הרים את הפרפר המת, ופרץ בבכי.
בעוד הפרפר בידו, הלך הילד אל סבו והראה לו אותו.
הסבא הביט בילד ואמר: "נכון שעזרת לו לצאת?",
"נכון", ענה הילד.
"אתה לא מבין", אמר הסבא:
"המאבק של הפרפר בתוך הגולם מחזקת את כנפיו. ברגע שהוא מכה בדפנות הגולם, שרירי כנפיו מתחזקים.
בכך שעזרת לו, אתה מנעת ממנו לפתח את שרירי כנפיו, שאותם הוא צריך על מנת לשרוד"...
לתקוה היקרה,בקר טוב,
זוהי הטעות שהורים בימינו עושי כשהם מכינים את השעורים במקום הילדים,מפנקים אותם יותר מדי ואחר כך כשהם מגיעים לצבא,הם בוכים לאמא שהאוכל לא טוב ושקשה.(לא הילדים שלי)אז לפעמים...
לתקוה היקרה,בקר טוב,
זוהי הטעות שהורים בימינו עושי כשהם מכינים את השעורים במקום הילדים,מפנקים אותם יותר מדי ואחר כך כשהם מגיעים לצבא,הם בוכים לאמא שהאוכל לא טוב ושקשה.(לא הילדים שלי)אז לפעמים גם הכנפיים של כאלה נישברות.היה מעניין.משל יפה.
תיקוהבשבילי מוסר-השכל הינו,מראש
לא להטיל משימות שעתידן ידוע
סוף מעשה במחשבה תחילה
או כמו שאומרים בתעשיית-הסרטים
אם יש אקדח במערכה הפותחת...אל תצפו לסיום טוב
לתקווה הבנתי את המסר להכין אותם לחיים
אך לתת להם להתאמץ ולטרוח,אז יוכלו לעוף
&nbs...
לתקווה הבנתי את המסר להכין אותם לחיים
אך לתת להם להתאמץ ולטרוח,אז יוכלו לעוף
כמו אותו פרפר שהיה קודם גולפ אך פיתח את כנפיו.
לתקוה
ילד חיב למצוא את דרכו ולדעת כיצד להתמודד עם מצבים שונים. הילד עשה את הדבר הנכון שביראה לו באותו רגע. הוא ראה שהפרפר מכה ביאוש על דפנות הגולם וידע שצריך לעזור. . ...
לתקוה
ילד חיב למצוא את דרכו ולדעת כיצד להתמודד עם מצבים שונים. הילד עשה את הדבר הנכון שביראה לו באותו רגע. הוא ראה שהפרפר מכה ביאוש על דפנות הגולם וידע שצריך לעזור. . גם אם הייתה זו טעות ההגיון הבריא הנחה אותו. ראינו כיצד חיילים קופצים להציל חבר למרות שהסיכון הוא שלא יצאו חיים . לחשוב מה עלול לקרות לאותו חייל שלא קפץ להציל חבר. מחשבה שתלווה אואןתו כל חייו ש..אילו.... ילדים צריכים לצאת מהסינר ולדעת להתמודד ביחוד בתקופה זו שילד הוא בורג קטן בתוך המכונה המסובכת שניקראת החברה המודרנית.. אני מצדד בצעדו של הילד שהונחה על ידי הגיון בריא
היי טובה,,,נכון מאד....עם כל הקושי בחיים חייב חישול בכל דרך אפשרית... בחינוך,, בלימוד,, ברוחניות,,,בכל דרך...העיקר לא לוותר.
היי ליה אור.....אהבתי את ההשוואה...ממש נכון ... מדוייק..
היי אריקו,,, אכן כן... קשה לילד קשה מאד,,,, אבל לא לוותר ולתת כלים...
היי גרשון,,,, לבי לבי גם אני יש בי כזה טבע,,,, באותו הרגע זה נראה הכי נכון לעשות הכי רגיש הכי כואב,,,, אבל לטווח הארוך שזה יהיה לו מכשלה... וכשנצטרך להיות באמת חזקים פשוט ניפול...