סתם יום של חול - הירהור יומי

כל פעם שאני צופה בטלויזיה, מעיין בחדשות או גולש באתרי אינטרנט על כל נושא בעיקר פוליטי חברתי או אישי עולה בי תחושה לעיתים תכופות של חוסר אונים ואיבוד שליטה על החיים שלי . איך זה שאנו בכלל מקבלים את כללי המשחק או החוק שהמדינה והגופים כלכליים כופים עלינו לאורך כל שנות חיינו מבלי אפילו למחות על תנאי העבדות המודרניים שאנו חיים. נתחיל בזה שיש לנו משכנתא שצריך לשלם למשך 30 שנה זה סוג אחד של שיעבוד שכולם מקבלים את זה כחלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. ומה עם המצאת המאה של כל סוגי הבטוחים שכדאי לך לרכוש במיטב כספך בריאות, רכב, עסק, רכוש, חיים שבחלקם אנו חייבים לשלם ומהלכים עלינו אימה שבלי ביטוח לא נצליח להתקיים. ואיך זה תמיד קורה שכאשר אתה זקוק לעזרה דחופה עקב אירוע קטאסטרופלי פתאום מוצאים סעיפים שאתה לא מכוסה!!!!.. אתה משלם ביטוח בריאות רוב חייך אתה צעיר ובריא ומתי שבאמת אתה זקוק לעזרה פתאום זה לא "בסל התרופות". רוב האנשים עובדים כדי "להתפרנס" בכבוד...נשמע מוכר לא? כמה פעמים אתה אומר לעצמך אני היום קרוב לשישים שנה עוד מעט יוצא לגימלאות ..מסתכל אחורה..ונדהם שהזמן עף ולא היספקת לעשות כלום!!!! אבל מיד אתה מנחם את עצמך נו בכל זאת הקמתי משפחה גידלתי ילדים וחי לנכדים...אבל..מה עם החיים שלי!!!!.... ההמשך יבוא ...