חבילת החילוץ הכלכלי היווני !

הסבר לחילוץ הכלכלי מן המשבר הכספי של יוון
זהו יום איטי בכפר יווני קטן. הגשם קופח והרחובות שוממים. הזמנים קשים, כולם בחובות, וכולם חיים על אשראי. ביום המיוחד הזה מגיע תייר גרמני אמיד שנוהג במכונית מרצדס מבהיקה דרך הכפר, ועוצר ליד המלון המקומי. הוא נכנס ועומד ליד דלפק הקבלה ומניח שטר של € 100 על השולחן, ואומר לבעל המלון שהוא רוצה לבדוק את החדרים בקומה העליונה כדי לבחור אחד לבלות את הלילה. הבעלים נותן לו צרור מפתחות שיעלה ויבחר לו את החדר הכי מתאים לו, ברגע שהמבקר עולה במדרגות, המלונאי תופס את שטר הכסף 100 € ורץ לביתו של הקצב לפרוע את חובו. הקצב לוקח את שטר ה- 100 € ורץ במורד הרחוב כדי להחזיר למגדל החזירים את החוב שלו לספק. מגדל החזירים לוקח את ה-100 € וממהר לשלם את החשבון שלו לספק המזון והדלק. הבחור בקו-אופ החקלאי לוקח את השטר 100 € וממהר לשלם את חשבון משקאותיו בטברנה. בעל הפאב מחליק את הכסף מיד לזונה המקומית השותה בבר, כי גם היא מתמודדת בזמנים קשים והיא חייבת להציע את "שירותיה" באשראי. הזונה אז רצה למלון ומשלמת את חובה לבעל מלון עם השטר של 100 € עבור חדר שאותו שכרה לביצוע עבודתה. בעל המלון ממהר להניח את את השטר של ה- 100 € בחזרה על הדלפק כך שהנוסע הגרמני העשיר לא יחשוד בשום דבר. באותו רגע הנוסע יורד במדרגות, מרים את השטר € 100, קובע כי החדרים אינם משביעים את רצונו, לוקח את הכסף, וממשיך בדרכו ועוזב את הכפר. אף אחד לא הרוויח כלום. עם זאת, כל הכפר הוא כעת נקי מחובות והמבט לעתיד
הרבה יותר אופטימי. כך עובדת חבילת החילוץ הכלכלי היווני !
בדיחה יפה וחבל שזו המציאות שקורה ביוון. עם שאוהב לחיות ולשמוח ולשנוא אותנו. חחחח 67 אחוז מהיוונים אנטישמיים. האנטישמיות ביוון היא הגבוהה בעולם. אילו היו ימים כתיקונם היינו צריכים לשמוח ...
בדיחה יפה וחבל שזו המציאות שקורה ביוון. עם שאוהב לחיות ולשמוח ולשנוא אותנו. חחחח 67 אחוז מהיוונים אנטישמיים. האנטישמיות ביוון היא הגבוהה בעולם. אילו היו ימים כתיקונם היינו צריכים לשמוח לאידם של היוונים שההיסטוריה שלנו ידעה מכות גדולות מהם . עם עצלן שאוהב לחיות ,לשבת בטברנות עם בקבוק האוזו והסופלאקי. . גרמניה הצילה את העם הזה מנפילה. היא הצילה אותם לא מאהבת מרדכי. היא הצילה אותם כי אירופה ויוון בכללותה הם הקניינים של התעשיה הגרמנית החרוצה. גם אנו אולי עדיין שונאים אותם על שנישאר לנו רק כד קטן מתפארתנו הגדולה כד שהספיק להאיר את חיינו במשך 8 ימים. . אולם מנגד הם היוונים קניינים של היצוא שלנו והם גם ממלאי המקום של התורכים שניתקו מאיתנו בחיבור הצבאי להגנת האזור. . אז נישכח לרגע את מה שעשה לנו עמלק. נבקר אצלם בהכל כלול. נשב בטברנות נלגום אוזו ונאכל סופלאקי ונהנה מיופיה של יוון השוקעת.
בדיחה יפה,אבל הרי אף אחד לא לקח את השטר לשלם.אז בתור בדיחה זה נחמד.
Acroterra Rosa : Canaves Oia