עובדים תחת צווים

ואפרופו הרעיון שלך יש לי שתי הערות:

1. צב מניעה - מזכיר לי תמיד את הרכבת משום מה.

2. שמעת ששינו את שם המשרד הממשלתי שנפתלי בנט בראשו?
מעכשיו נקרא שמו: משרד הקלקלה.

אני לא מכיר מצב של צדק חברתי
מכיר רק את המושג סדק חברתי.
מי שמצפה לצדק חברתי שימתין לבא המשיח קשה להאמין שבחברה מסויימת יהיה צדק חברתי , תמיד קיימים שני זרמים. הצד החזק שהוא בעל ההון והמעסיק והצד החלש שהוא העובד. המלחמה על השכר היא מלחמה. המעסיק ירצה תמיד לשלם פחות על מנת לשמר על הרווחים וכדאיות ההשקעה . העובד ירצה תמיד לשפר את שכרו. מאז ומתמיד היו מלחמות בין העובדים למעסיקים . העובדים בעלי הכוח, המאורגנים מאחורי הגוף החזק ההסתדרות, הצליחו להשיג תנאים במלחמות קשות ש בחלקן גרמו להשבתת המשק. . מי שלא יכול להילחם כך הוא העובד שאין לו שאלטר שבאמצעותו יוכל לאיים על המעסיק ועל המשק. אני מכיר את זה מקרוב. היתי יו"ר של אחד הועדים הגדולים שהיו בזמנו במשק. אני יודע כיצד הקפצתי את ראשי ההסתדרות כאשר הכרזתי שאני עומד להשבית את הבנק הגדול בארץ. הכוח והשאלטר שהיה לי איפשר לי לכופף את המתנגדים. אתם לא מתארים לעצמכם מה אפשר לעשות עם כוח שעומד מאחורי הגוף החזק. השאלטר לשתק את המשק הוא נשק יום הדין. דרך אגב אציין כי התפקיד הוא כפוי טובה והוא פגע בסיכומו של דבר בקידום. אבל....ההרגשה שכופפתי את ההנהלה החזקה דאז, זו הרגשה עילאית. ביחוד שהכל נעשה בכפפות משי כיאה לבנקאים.
אז הצבים ימשיכו לסחוב ואולי יפגינו שוב, אבל ההסתדרות עסוקה בגדולים.באלו שיש להם שאלטר ביד.