אז יש גם דרך אחרת לשמור על הזיכרון

מאמר קצר ומעניין על אובדן זכרון

הפרופ' משה בר, הוא אחד המומחים הגדולים בעולם לחקר המוח. הנושא המחקרי שבו מתרכזת מעבדתו של פרופ' בר הוא הירידה בזיכרון בקרב אנשים מבוגרים.
אחרי 17 שנים בארה"ב החליט פרופ' משה בר, אחד המומחים הגדולים לחקר המוח, לעזוב את מנעמיה של אמריקה ולחזור ארצה, כדי להיות כאן עם מכריו וידידיו מימים עברו.
בריאיון הקצר שנערך עימו הוא מסביר מדוע החליט לבצע את השינוי המשמעותי בחייו.
מתברר שעם כל המותרות שמאפשר אורח החיים האמריקני, מה שחסר שם לישראלי הטיפוסי, הוא החברים והמשפחה. "בארה"ב אתה נמצא למעשה לבד", אומר פרופ' בר ומסביר:"במשך שנים למדתי להסתדר לבד, לעבוד ולבלות הרחק מחברים אמתיים וקרובים וממשפחה.
אבל אחרי שנים של חיים כאלה, פתאום הבנתי שמה שאני חוקר במעבדת המחקר שלי באוניברסיטה, מתבטא גם בחיי הפרטיים. הבנתי שאם לא אחזור לקרבתם הממשית של חבריי הוותיקים ומשפחתי, זה יפגע בסופו של דבר בתפקודי הקוגניטיבי" אומר הפרופסור, שהחליט לעזוב את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ולשוב אל ארצנו הקטנטונת. כך מסביר פרופ' בר את ממצאיו החשובים: "כמו שהמחקרים המסורתיים והמוכרים לימדו אותנו ואותם, אנחנו והורינו הקשישים חושבים, שהם יכולים לפתור את בעיית הירידה בזיכרון רק בעזרת פתרון תשבצים וסודוקו, קריאת ספרים ולימוד למשל של השפה הסינית, או לנגן בפסנתר", הוא אומר, "הם תולים תקווה שכאן הם ימצאו מזור לדמנציה - המחלה שמתבטאת בהידרדרות בזיכרון, אבל המחקרים החדשים כיום מעלים שכדי להתמודד עם הירידה בזיכרון צריך לא רק "לאמן את המוח" באמצעות לימוד, אלא גם לשלב שינויים באורחות החיים. התחושה שלי ושל חוקרים רבים אחרים שעוסקים כיום במוח האנושי היא שקריאת ספרים, לימוד השפה הסינית, פתרון סודוקו או משחק ברידג' פעם בשבוע אכן עוזרים - אבל רק באופן מוגבל.
מה שכן - וזו תגלית חשובה מאוד - המלחמה באובדן הזיכרון משיגה תוצאות משמעותיות יותר כשמתחזקים קשרים חברתיים ומצויים בפעילות חברתית".
איך אתה מסביר את זה? "מתברר שמבוגרים הנוטים להסתגר בבית ולא יוצאים לפגוש חברים ומכרים על בסיס קבוע מאבדים את הזיכרון שלהם בקצב מואץ - ולא משנה אם יפתרו חידות ותשבצים. מספיק להסתכל בעיניים המבריקות של אותם אנשים מבוגרים כשהם חוזרים לבתיהם מפגישות עם מכרים וחברים כדי להבין עד כמה
האינטראקציה החברתית הזאת חיונית.
אנחנו שוכחים לפעמים שהאדם הוא חיה חברתית ויחסים וקשרים עם בני אדם אחרים חשובים לא רק כדי להעביר את הזמן בנעימים, אלא גם כגירוי למוח וככלי לשיפור הזיכרון. מצטברים לאחרונה עוד ועוד דיווחים ממחקרים מדעיים על אזורים מוחיים שהם מפותחים יותר אצל אנשים שמתחזקים רשתות חברתיות ענפות יותר, ושמוחם של אלו פלסטי וגמיש יותר בתפקודיו וביכולת הלמידה שלו".
מתברר אם כן, הפתרון הוא
חברותא!!!הכל בחברותא!!! לאכול בחברותא, לבלות בחברותא, לקרוא ספרים
ולדבר עליהם בחברותא, לשחק משחקים בחברותא, לטייל בחברותא ועוד ועוד...הכול בחברותא!!!

נשמת העלה / ליאונרד כהן

שמעתי את נשמתי שרה מאחורי עלה,

קטפתי את העלה, אבל אז שמעתי אותה שרה מאחורי ווילון.

קרעתי את הווילון,

אבל אז שמעתי אותה שרה מאחורי חומה.

ניתצתי את החומה,

ושמעתי את נשמתי שרה כנגדי.

בניתי את החומה, תיקנתי את הווילון, אבל לא הצלחתי להשיב את העלה למקומו.

אחזתי אותו בידי ושמעתי את נשמתי שרה כנגדי בעוצמה