מעבדות לחרות

אצל פרעה היינו עבדים וערי מסכנות בנינו. בדם ויזע את חרותנו פדינו. קם לנו מנהיג בדמות משה,אותו רצינו. והוא לחופשי הוציאנו. במדבר הובילנו ועד לארץ כנען הביאנו. משה,משה הוצאת אותנו מעבדות לחרות האומנם? היום אנחנו במדינתו החופשית,לא עבדים ,רק אדונים. את ארצנו בונים פועלים מכל המינים והסוגים כולם זרים. בטחוננו היום מתעתע בנו בין תקוה ליאוש. למרות ההתנחלויות הרבות,לא הגענו לנחלה. השלום לא בהשג ידינו,אומות העולם לא לימינינו. כלכלתנו לא מזהירה במיוחד,שני עמים יושבים בציון. עשירים מופלגים ועניים מרודים. משה משה האם יצאנו מעבדות לחרות? נכון אנחנו לא רוכבים יותר על גמלים וחמורים,אנחנו לא שואבי מים וחוטבי עצים וגם באוהלים אנחנו לא שוכנים,אך אנחנו כל הזמן דרוכים.לקסאם לפצמ"ר לפצצה גרעינית מאיראן,לבורסה גואה או קורסת,ליום עבודה שלא יילך לאיבוד. אנחנו כל הזמן דרוכים לילדים שלנו שיחזרו בשלום הביתה מהקטל בדרכים. בבתי ספר שלנו אומרים לנו ללמוד על יציאת מצרים ולזכור את העבדות שלנו שם. מתי נזכור את העבדות שלנו היום. שמענו במדבר שבגדו בך עם עגל זהב משה. היום אני יכול לבשר לך שכולנו סוגדים ועבדים לעגל הזהב שלנו.עגל הזהב לא מת הוא חי.