הזמנה לאהבה
למי שלא מכיר את פלורידה ארץ השמש שאנשים באים לנפוש בה בחדשי החורף הקרים. בפלורידה השמש ממשיכה לזרוח ומזג האויר חמים. הבתים מוגנים בפני סערות הטייפונים שפוקדות את האזור. לפרקים.
בפעם האחרונה שביקרתי שם הייתה לפני כ16 שנים. שטנו בנהרות ,באגמים ובימים. יצאנו לדוג דגים(לא חתיכות שהרי הייתי נשוי) ועכשיו היא רוצה לקלקל אותי עם בלונדינית עשירה. לקשור אותי בעבותות חזקים שאולי יוציאו אותי מהשיגרה.
בעבר נהגתי לטוס לחו"ל כל שנה יחד עם רעיתי זל . להתגורר בוילה של ידידים של אחותי ולהרגיש את אמריקה. . לבלות בלאס וגאס, אטלנטיק סיטי ,מנהטאן ודיסני. לקפוץ לניאגרה פולס ולטורונטו. . מאז שהיא הלכה פסקו הטיסות והטיולים . היו מחוייבויות של גידול הנכדות .
"עכשיו אתה חופשי" אומרת האחות."מגיע לך להשתחרר מהמחוייבויות ולהתחיל להנות. החברות שלי קבעו שאתה הכי מתאים לבלונדינית העשירה, עם הגינונים והנימוסים שלא יביישו אף אירופי ועד כמה וכמה אמרקאית יפה. ח.ח.ח "
וואו, איזו התלבטות קשה. לצאת מהשיגרה שהפכה להיות חלק מחיי. ללוות את הנכדות לבנק, לרופאים ולצבא. להיןת במתח כשהחיילת הייתה במוצב ברמה ובתיקשורת הודיעו כי נפלו טילים ברמה. היאך אפשר להשתחרר ממטלות של אמא, אבא, סבא, וסבתא המוטלות על כתפי?
החלטה קשה. שיחרור ממחויבויות, בלונדינית עם עיני תכלת, אמריקה ארץ החלומות, או שיגרה מתמשכת שהפכה חלק מהחיים.???
שאלות קשות וההתלבטות קשה
אבל לצאת קצת מהשיגרה להתרענן,לכייף
ובדרך,,להתאהב
מאד מפתה,
אנחנו נחכה זה בטוח,
תגובתך תעלה.
האמן לי שהילדים והנכדים יסתדרו.
חבל על כל יום שעובר מבלי להנות ממנו.
אני כ"כ מבינה אותך שכתבת שאתה ואשתך ז"ל
הייתם טסים לחו"ל,כן גם לי חסר בעלי ז"ל היינו
טסים כמעט כל שנה לחו"ל ובכלל מטיילים בארץ.
אבל אלה עובדות החיים ונהיה מציאותיים.
אז קדימה לארוז את המזוודה.
נסיעה טובה
אם תרצה לראות את פלורידה ואחותך,סע ואל תומר לעצמך שאתה הולך לפגוש את האשה ההיא.אם במיקרה תפגוש אותה ובמיקרה יתפתח משהו,היא תרצה שתישאר שם ואז תהיה רחוק לתמיד מהילדים והנכדים.אבל מי יודע,אולי היא תסכים לעלות ארצה.אבל לא לשם כך כדאי לנסוע.הארץ מלאה בנשים טובות ונחמדות(בלונדיניות אפילו מהקופסה)
לצאת מהשיגרה , זו משימה קשה. 16 שנה היא תקופה ארוכה . קשה לשנות שיגרה בגילנו.
זו סיבת ההתלבטות. תודה על התגובה
עוד לא החלטתי וכבר אני מתגעגע
בעבר היה לי גרין קארד כאשר בתי ז"ל גרה בארה"ב ושם ילדה את בנותיה.
למרות שהורי היו נתינים אמרקאים ויתרתי על הגרין קארד לאחר מות רעיתי .הייתי יכול לקבל נתינות אמרקאית וויתרתי עליה. טוב לי כאן בארצנו הקטנטונת.
והנכדות - הן ודאי תפרגנה לך כי אין כמוך אחלה סבא. וודאי יהיה מי ידאג להן כי וודאי יש גם כאן משפחה.
פעם החלטה על נסיעה הייתה קלה. מזוודה כרטיסים והום נוסעים. היום זו החלטה קשה. יותר מידי תלויים בי.
אין משהוא מיוחד שימשוך אותי לשם. הבלונדינית כחולת העיניים היא רק סיבה למסיבה. ובכל זאת הנסיעה מעסיקה אותי ועומדת על הפרק
ההתלבטות היא לעניין הנסיעה בלבד.
הבלונדינית היא נושא מישני ולא העיקרי בהחלטה אם לנסוע או לא.
הרי אתה לא הולך להתחתן עם הבלונדה וגם לא לקשור איזה קשר רציני.
אז בלונדות חטובות עם עיניים כחולות יש בארץ למכביר ולשם שעשוע אין בעיה להשיג אותן.
ההתלבטות היא בקשר לנסיעה ואז היא תהיה ארוכה.
עברנו את גיל ה 18 של רדיפה אחרי בלונדיניות כחולות עיניים.
הבלונדה הייתה חלק מההזמנה של אחותי. חיפשו לבלונדה האלמנה בן זוג והחברות של אחותי שמכירות אותי הציעו אותי כבן זוג מועדף מבלי לשאול את פי הנער.
ההתלבטות היא לגבי הנסיעה עצמה . הבלונדה כבודה בתקוחו מונח. היא לא הנושא
אם כבר נסיעה זה לא בגלל החתיכה. זה פלורידה, ניו יורק ןלאס וגאס.
האחות רוצה שיהיה לי טוב וחושבת שבלונדה תעזור. חחח
אני עדיין מתלבט. אם אסע יהיה זה לטיול בפלורידה,מנהטן ולאס וגאס. הפסקתי לרדוף אחרי בלונדיניות לפני 55 שנה.
אחותי מגיעה לכאן לעיתים קרובות. המטרה שלה להוציא אותי מהבית. לא אחת הזמינה אותי להגיע לפלורידה לביקור של חודש-חודשיים. הבלונדה זו הסוכריה מבחינתה.
ותודה על ההתעניינות יוצאת הדופן.
ר
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.