מה זאת אהבה

אכן  כן. איתן ידידי. לידיעה, "אהבה" - הוא רגש בלתי רציונלי לחלוטין. וככזה, אדם הלוקה, בה, הוא לוקה בעיוורון ומאבד כושר שיפוטו. יוצא מזה, אופיו... אישיותו... מעלותיו החיוביות, או השליליות של מושא אהבתו, לא קיימים כלל. על אהבה זו נכתב - "מים רבים לא יכבו את אש האהבה". או "אהבה עזה כמוות".
אהבה אמיתית, אין גיל. 
אדם שלא התנסה בה, הוא נוטה להגדיר אותה, כפי שאתה מתאר אותה בפוסט הזה... זאת לא אהבה, כמו ש"שמחה" זה לא "אושר"...
אם תרצה, בהזדמנות אחרת נוכל לדבר על ההבדל שביניהם. (חיוך).
 

ערב טוב איתן. אין לי מילים . נגמרו. תודה ואלף פעמים תודה  על מה שכתבת.

מה זאת אהבה איתן? פתאום נזכרתי בשיר של   חליל   ג'וברן.  לא זוכרת באל פה. אהבה היא רק מה שהיא.

היא לא חמלה .היא יכולה  גם ללטף, גם לשרוט ,  גם למסמר. לא מתווכחת .הלוואי זה היה  מהשכתבת.

היא שונה.   . יכול להיות   שהיא  תלויה   במי שאוהב ?  בבן אדם עצמו? ואם הוא לא יכול לתת יותר?  הלוואי לפחות פעם אחת להרגיש אותה כמו שאתה כתבת בשירך. זה רק חלום.

שוב תודה .

לילה טוב לך. 

היי נדב וילנה,

אין רע בכך שאנו לא מסכימים.

אני מתנסה באהבה כזו כמו שתיארתי, בנישואי השניים.

מה שאתם מתארים זאת תשוקה, שהיא רגש הרסני, היא לא רציונלית, היא עיוורתהיא רכושנית. אבל האהבה הבוגרת היא מה שאני תיארתי. היא ממזגת בתוכה את אהבת אם לבנה, את אהבת הבן לאמו, את אהבת האדם למולדתו, את אהבת הידיד לידידו וכו'. כל אלו גילויים של אהבה שיש בה רק חיביות, ואין בה הרסנות כלל.

מה שאתם מתארים זאת מין אהבה שהיא מין התמכרות, מין מחלה, מין שגעון  שאין לך שליטה עליו. ולכן שיר השירים מגדיר אותה כאש המכלה כל דבר.

תודה  איתן.  

 אנה תתייחס אל כל אחד מאיתנו בנפרד. (חשוב).
נכון. אין רע בכך שאנו לא מסכימים בדעותינו, זה דווקא מוסיף דעת.
הזכרתי: "אדם שלא התנסה ברגש אהבה אמיתית, הוא נוטה להגדיר אותה, כפי שאתה מתאר אותה".
 
תשוקה - התשוקה קיימת דווקא יותר "באהבה" אותה אותה הגדרת, לאמור – תשוקה להביע הערכה - חיבה - תשוקה לעזור - לגונן -  תשוקה לתת... להתמסר... אלא מה, זו האהבה רציונלית, "מותנת" בכך שבן/בת הזוג ייחשבו לבני אדם שקולים, בעלי כושר שיפוט העוזר להרחיק אותם מסכנות עתידיות, לא להתחבר עם אדם מכור/ה לאלכוהול - מכור/ה לסמים... להימורים... לסטיות מיניות, לפשע בכלל.

​ האהבה האמיתית אותה הזכרתי, העשויה להביא לאדם, אושר, או להרס,  גם בה מתקיימים אותן תכונות שהוזכרו בתגובתך: הערכה - נתינה - הגנה - הקרבה - אך ההבדל מזו שאתה קורא "אהבה", ההבדל הוא בכך שהיא איננה מותנת כלל בנתוניו/ה הפיזיים - הכלכליים - נטיותיו/תיה המיניות... אם עבריין הוא/היא, או מכור/ה לאחד מהדברים שהזכרתי. 

שוב, מי שלא התוודע לרגש החזק של אהבה אמיתית שאיננה תלויה בדבר,  אינו יכול לשפוט אותה, או לתייק אותה כ"תשוקה". זאת יכול לעשת אדם שהתנסה בשתיהן. (חיוך).
ליל מנוחה.  
נ. ב. 
אפשר להמשיך ב'אישי', במידה והנושא ימשיך לעניין.  

לנדב שלום,

קביעתך החוזרת על עצמה כבר פעם שנייה שאני לא יודע מה זאת אהבה, או שלא התנסייתי באהבה אמיתית פסולה בויכוח שכזה. אתה גם לא מכיר אותי כלל בתחומים אלו. דיון יש לקיים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. מכסימום מותר לך להעיד על עצמך. מה שאתה עושה זו הפרת כל הכללים של ויכוח הוגן. לכן, אני רואה לנכון להפסיק את הויכוח איתך, וקורא לחברים נוספים להביע את דעתם.

איתן

אגב בפוסט הקודם כתבת: "אדם שלא התנסה בה, הוא נוטה להגדיר אותה, כפי שאתה מתאר אותה בפוסט הזה... זאת לא אהבה".

זאת צורה מעליבה של ויכוח.

בברכה

איתן

היי ילנה,

העמקתי חשוב מה בין האהבה שאתם מתארים,

לבין האהבה שאני מתאר.

האהבה שאני מתאר היא אהבה שנותנת,

שמעניקה לזולת. 

גם אם היא לא הדדית,

היא לא תיעלם.

ואילו האהבה שאתם מתארים,

היא אהבה הבנויה על לקיחה,

על השתלטות, על רכושנות, על ניכוס הזולת,

וכשזה לא הולך היא נהפכת לשנאה.

האם אינני צודק?

איתן , איתן.  שוב ויכוח וחבל. על מה ויכוח עכשיו? הגדרת אהבה? האם למישהו יש  את  ידע  עליון מה היא אהבה? זה דומה לויכוח  האם יש אלוהים. לכל אחד מאיתנו יש הבנה אחרת וזווית ראייה שונה. ודווקא זה נפלא. שוני. ריבוי דעות. אהבה היא רגש. אין  בה   היגיון. היא חושנית ותמימה ורכושנית ושמחה וכואבת הכל בבת אחת. היא  עוצמה   מטורפת של רגש. ועוד דבר אחד לא פחות חשות. לא מסכימה שצריך לערבב בין אהבה אם לילד ,או אהבה  אזרח למולדת   ואהבת  גבר לאישה. זה שונה לגמרי. אין פה ויכוח. כבר כתבתי.  אהבה  שונה מבן אדם לבן אדם.

שבת שלום לך.

ילנה יקרה,

אין כל רע בויכוח. ויכוח מחדד את המחשבה ואת ההגדרה. אני אוהב ויכוחים ואפילו יוזם אותם בשאלות עיוניות. אלא שצריך לדעת להתווכח ברמה ולא לגלוש להתקפות אישיות או לפסילות אישיות. נכון אנחנו מדברים על שני סוגים של אהבה, אבל לאף אחד אין זכות לקבוע שאני לא מכיר את סוג האהבה השני, כפי שעשה נדב, וחזר על-כך פעמיים: "אדם שלא התנסה בה, הוא נוטה להגדיר אותה, כפי שאתה מתאר אותה בפוסט הזה...". מה הוא יודע עלי ובאילו סוג של אהבות התנסייתי. גם אם זה היה נכון (וזה לא נכון) זהו אמצעי פסול בויכוח, כי זהו דיון באדם ולא בגופו של עניין. לדאבוני בשיחה שהייתה לנו היום הוא לא היה  מסוגל להבין את. לא נורא, בסוף נחזר להיות חברים.

שבת שלום ילנה היקרה

איתן. האהבה היא ים של תחושות ורגשות. על זה הדיון. ילנה חושבת ככה. אתה חושב ככה. ואני חושב ככה. זה לא אישי. לחלוטים לא. חבל שאתה חותר להפוך את הנושא לאישי, בגלל אמירה: "מי שלא התנסה באהבה עליה התכוונתי, יחשוב כמו שאתה תארתה אותה". אמירה לגיטימית, גם כללית ולא אישית.
מצטער שהגבתי לפוסט שלך.   

ניסיו אחרון להסבר

לנדב היקר, מאחר שאתה עדיין לא מבין שאתה הוא שהפכת את הדיון בבעיה מופשטת לעניין אישי, אנסה פעם אחרונה להסביר לך בעזרת דוגמאות מהשטח:

"שוב, מי שלא התוודע לרגש החזק של אהבה אמיתית שאיננה תלויה בדבר,  אינו יכול לשפוט אותה, או לתייק אותה כ"תשוקה". זאת יכול לעשות אדם שהתנסה בשתיהן."

תאר לך שאני הייתי כותב: "מי שמחזיק בתפיסת האהבה האגואיסטית היצרית של נדב, את זאת יכול לעשות רק אדם שלא התנסה באהבה האמיתית שאני מציע"

<span style="&quot;color:rgb(48," 48,="" 48);="" font-size:16px"="">או שהייתי כותב: "נדב, האם האהבה האגואיסטית, היצרית הזאת, זאת האהבה שאתה מציע לאשתך?"

אני כמובן בחיים בזמן ויכוח לא הייתי תוקף אותך באופן אישי, כי אני יודע להתווכח ואתה לא. לפחות אל תגלגל עיניים לשמיים, ותנסה לטעון שאני זה שהפך את הויכוח לאישי. הרי ברור שאתה עשית זאת. השאלה היא האם סוף-סוף תבין את טעותך? ואני מציע לעשות סוף לויכוח הזה. אני כתבתי את ההגדרה שלי לאהבה, וזוהי תפיסה יפה, זכה ובוגרת, שאדם מגיע אליה אחרי חיים ארוכים של ניסיונות ואכזבות. לא עושה לי טוב להתווכח עם תפיסות יצריות, אגואיסטיות, עיוורות ובלתי נבונות של אהבה, שמתאימות לאנשים שלא התבגרו.