וירוס אחד
הפיל אותי לקרשים, הצמיד אותי למיטה כאסיר לכלא. הכל החל עם כאב קל בגרון. גרגרתי מי מלח, שתיתי תה עם דבש. ידעתי שתוך ימים ספורים זה יעבור. מהלך מוכר של שפעת קלילה. עבר יום. הרגשתי רגיל, כלום לא כאב, פרט לשיעול לא משמעותי, ופרט לעובדה שלא יכולתי לקום מהמיטה. כלומר, כשניסיתי, הרגשתי כאילו אני בספינה רעועה על פני ים סוער. מה שהחזיר אותי מהר מאוד לחוף המבטחים, למיטה. תחושת חוסר אונים כזו מזמן לא חוויתי, ועימה תחושת תסכול עמוק על שאיני מצליחה לקום ולהמשיך בשגרת היום, ובתוך כך מפסידה שפע פעילויות מתוכננות. וירוס אחד הבהיר לי עד כמה הכל תלוי על חוט השערה
וירוס אחד דחק בי לבקש עזרה. חמישה ימים תמימים חלפו עד שנכנעתי והתקשרתי לחברה טובה שלי, רופאה בגימלאות, שבאה ובדקה והבהירה לי שזה – וירוס אחד, וחשוב שאשתה הרבה ושאוכל לאט לאט כמה שאני יכולה, ואשכב כי ככה זה, ועם הזמן זה עובר. וכך נרגעתי. היא שטפה כלים שהיו בכיור והכינה לי תה ושני כריכים ואמרה שלא אהסס להתקשר כשאני רוצה וזקוקה.
ואז התקשרה חברה טובה נוספת והציעה לקנות לי מצרכים. אך המחסור שלי לא היה במצרכים אלא באוכל – הכי יתאים לי מרק, הכי פשוט, הכי צח. ותוך שעה קלה היא הגיעה עם סל מלא קופסאות עם אוכל מוכן. וחיממה לי מרק עוף שמעולם לא היה טעים ממנו, ותוך כדי שאכלתי על מגש במיטה (כמו בסרטים) היא שטפה כלים ורוקנה את הפח וארגנה את כל הקופסאות במקרר.
"אנשים אוהבים לעזור" כך אמרה, ולפני שהלכה עוד הוסיפה בחיוך: "אם מתביישים – מתייבשים".
כן, בכל זאת יצא משהו טוב מהוירוס הזה. החכמתי ובעיקר התרגשתי לראות את הטוב.
וירוס אחד דחק בי לבקש עזרה. חמישה ימים תמימים חלפו עד שנכנעתי והתקשרתי לחברה טובה שלי, רופאה בגימלאות, שבאה ובדקה והבהירה לי שזה – וירוס אחד, וחשוב שאשתה הרבה ושאוכל לאט לאט כמה שאני יכולה, ואשכב כי ככה זה, ועם הזמן זה עובר. וכך נרגעתי. היא שטפה כלים שהיו בכיור והכינה לי תה ושני כריכים ואמרה שלא אהסס להתקשר כשאני רוצה וזקוקה.
ואז התקשרה חברה טובה נוספת והציעה לקנות לי מצרכים. אך המחסור שלי לא היה במצרכים אלא באוכל – הכי יתאים לי מרק, הכי פשוט, הכי צח. ותוך שעה קלה היא הגיעה עם סל מלא קופסאות עם אוכל מוכן. וחיממה לי מרק עוף שמעולם לא היה טעים ממנו, ותוך כדי שאכלתי על מגש במיטה (כמו בסרטים) היא שטפה כלים ורוקנה את הפח וארגנה את כל הקופסאות במקרר.
"אנשים אוהבים לעזור" כך אמרה, ולפני שהלכה עוד הוסיפה בחיוך: "אם מתביישים – מתייבשים".
כן, בכל זאת יצא משהו טוב מהוירוס הזה. החכמתי ובעיקר התרגשתי לראות את הטוב.
חג האהבה
ירח של טו באב
כמוהו כירח של כל טו בחודש.
לאהוב
מתאים תמיד
לקריאת הפוסט
חֲנֻכָּה
כְּשֶׁהָלַךְ הָאוֹר וְהִתְמַעֵט
בְּתַהֲלִיךְ קוֹסְמִי מֻפְלָא,
עָשָׂה הָאָדָם לְמַגֵּר
אֶת...
לקריאת הפוסט
ושוב שנה חדשה
כצמד טליים תמימים
בעשב הירוק, הפשוט.
לאלה אני מתגעגעת
לכאלה מייחלת.
מאחלת
שכזו תהיה
השנה הנכנסת
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אז באה רופאה ונתנה לך יד,בדקה והמליצה על מרק צלול מיוחד.
שוב צלצל טלפון ומלאכית שניה תניא לך מזון.
טוב שיש חברות שכאלה ,כמו מלאכים יוצרות פלא
תודה לבואך, חביבים לי חרוזיך:)
אין כמו חברים טובים . חברים טובים מתגלים בעת צרה.
תודה יעקב
כמעט אין אדם בסביבתי שלא עבר את זה..ואני בכלל זה.כל מה שתארת נכון גם לגבי ואני עדיין מחלימה.הבה בריאות
ולימון בהחלט יכול להוסיף המון, כמאמר המפרסם, רק ש'וירוס' זו כבר ליגה אחרת.
בכל מקרה חביב לי ההומור שלך ובכלל נחמד לי בואך.
תודה לאיחוליך, ושנהיה בריאים
עכשיו ינואר ולא מרץ
ובכל זאת הופיע השרץ
בינואר הופיע הוירוס
ובמרץ מופיע האירוס
מאחל לך המון בריאות
כי המרק הגיב ביעילות
היי בריאה וחזקה
ותכיני כוס קפה לחברה!
אז תודה לך יוסי, לשיר קליל וחייכני, על איחוליו.
את מציירת מילים במיכחול ובצבעים וזה כישרון מיוחד כך שכל נושא שתכתבי עליו הופך לסיפור עם מוסר השכל.
אבל אם נהיה פרקטיים אז עולה השאלה האם חוסנת? הרי מדינתנו משופעת בכל זני השפעת...
יש שפעת העופות ושפעת הקופות,יש שפעת החזירים ושפעת הזרזירים,
ועד שהדיו תיבש יופיע זן חדש...המסקנה -בכדי שלא תרגיש מיסכן- הושט ידך והתחסן
ואז לא צריך טובות מדודים וחברות. כי החברות הינה ערך מוגן אם ממעיטים להעמידה במבחן.. מירה אפילו הוירוסים אוהבים אותך...
החרזן משדה החיזרן
אז אולי גם זמני להתחסן. נראה, אולי בשנה הבאה.