היכן מצוי טעם החיים ?
הרהרתי בשאלה ולקחתי אותה בעוד כמה צעדים קדימה מאחר והיא מתקשרת לעצמי בתוכן ובמשמעות שיש שאני מחפש כעת בחיים.
כעת כשאנני עובד ועלי למלא לעצמי סדר יום, חייב אני למצוא לעצמי עיסוקים שימלאו בתוכן את הזמן.
מוזר שכבר הבוקר ועוד לפני ששמעתי את משפט המחץ הזה חשבתי על השאלה...וזאת בשעת טיול הבוקר עם כלבתי הנאמנה.
התבוננתי בה בשעה שפיזזה וחילצה עצמותיה קישקשה בזנבה והשתעשעה עם יתר כלבי השכונה, כולה מאושרת ושמחה ומידי פעם מגניבה מבט לעברי,
והרהרתי האם רצון ההשרדות מצוי גם בעולמם של בעלי החיים .
ברור לכולנו כי "מותר האדם מן הבהמה ".... הוא הדעת
אך השאלה עבור מה כדאי לשרוד ? מה המשמעות ומה הוא טעם החיים...!
היום כשזמני בידי רוצה אני לנגוס בטעמם האמיתי של החיים...
מה הוא הטעם הזה ?
האם יפי הזריחה והשקיעה והנוף?
האם זו המוסיקה או המילים ?
האם רוח נושבת ומלטפת ?
האם הרוח או החומר ?
האם זו לידה או מוות ?
האם לכל אדם טעם אחר שהוא מוצא לחייו ?
ההרגשה המציקה הזו על חשיבות הזמן וההכרח לנצלו עד תום מעבירה אותי על דעתי....הרי כל יום הינו חד פעמי ואינו חוזר.
איך שהזמן בורח
לעזזל !! ומחר אני כבר בן 72 ( לא מאמין שאני אומר את זה על עצמי)
הזמן לא בורח הזמן מלווה אותנו עד 120 (אל תאמר לי שאתה מצפה ליותר) הוא הראי שלנו והניסיון שלנו . תחשוב כמה שנים עברו עד שהגעת ל72 וכמה שנים עוד נכונו לך עד 120. ותראה שהשד לא נורא , לעזאזל. חחחח
כל התשובות לשאלותיך הן חיוביות
רק הוסף עוד סיבה אולי החשובה מכולן
כאשר הטעם לחייך היא רעייתך האוהבת
הנמצאת לצידך בלעדיה כל הטעמים
אינם מעלים ואפילו מורידים
כי היא באמת הטעם לחיים
חשיבות הזמן היא במיצוי כל הטעמים
אם אינך ממצה אותם אז חבל על הזמן
אומר לך זאת אדם שמיצה את הדברים
60 שנה עם רעייתו בטרם נפטרה
אז נצל כל שניה ללגום מהחיים
ותראה הם לא בורחים הם נהדרים
רשמת כאן זוית מענינת על החיים, עד היום לא חשבתי בכיוון הזה. מעורר מחשבות