אני עוד מהדור ההוא

טובהיקירתי,

סיפור מרגש מאוד

כתבת מהלב 

ושאין לי מילים אני שולחת חיבוק גדול .

יום השואה "הבינלאומי" אותו קבע האו"ם, כדי לשמש עלה תאנה, לכסות מערומי האנטישמיות המבעבעת בנפשותיהם הערלות.



טובה'לה היקרה, כתבת - //תודה לאל ולמזל שלי שנשא אותי באהבה על גלי השינאה שמילאו אז את העולם//.

הצלתך (עליה הגבתי בסיפורך הראשון לפני שנים), קרתה בזכותם של 'הוריך', יפה הנפש, בזמן שאלוהים ישן (עד היום הוא ישן).

 

חיבוק חם. אושר פנימי. בריאות ואריכות ימים בטוב, טובה היקרה. 

הכי....לא צריכים אנחנו יום השואה הבנלאומי...כל השנה העולם שונא .ואנטישמים קמים עלינו לכלותינו.. מכל פינה וסמטא וגם באיזורינו..וכאילו הוא מעניק לנו יום של חסד..אולי לא לנו ..לעם היהודי..לגויים שנספו בשואה...השואה תלווה אותנו ותקונן בליבינו ..בלב העם היהודי עד נצח..אנו נצדיע לכל אילו שהקריבו את נפשם רק בגלל שהיו יהודים.ואת טובה המשיכי לשאת את הזכרון כמו נר תמיד..גאים בך שזכית להיות חלק מהעם הנבחר הזה בארצו בארץ ישראל.

נדב היקר,

אכן.הרמז העדין שלך צודק.אכן,מדי שנה אני מביאה איזה קטע מאותה התקופה.

אלוהים הוא שדווקא עד היום שומר עלי ומכוון אותי וב"ה מציל אותו מדי שבוע מכל מיני אסונות גדולים או קטנטנים.איני יודעת למה אני זכיתי וילדים כה רבים לא.

ההסבר היחידי שיש לי,אם כי צולע,שהנביאים ניבאו שיהיה אסון ובכל פעם תשאר איזו שארית.תמצא בגוגל היכן זה נכתב"עוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער,כאלה וכאלון בשלכת"

הנביאים דיברו על אסון גדול יבוא ותשאר תמיד שארית.בניגוד לפלישתים,מואב,עמון,שניכחדו לגמרי,עם ישראל ישאר תמיד.תודה על תגובתך היפה.

טובה יקרה,

סיפורך מרגש מאוד (אף אם שונה בסדר הזמנים ממה שסיפרת לי בתגובתך לפוסט שלי...).

רעייתי חוקרת שואה והודות לה אני חשוף להרבה מקרים מדהימים.

שיהיו לך רק ימים טובים.

טובה היקרה - כמו שכתבת לניצה ואני מודה לך  -  את הילדה שנשארה בחיים ומייצגת את אלה שלא שרדו. אני נולדתי אחרי השואה, ולא ידעתי כלום כי לא דיברו. הורי כבר מזמן לא בין החיים, הם אמנם עברו את התופת ובנו בית בישראל אך עד היום אני חיה עם אי הידיעה על בני משפחתם שנכחדו בשואה. 

לטובה  יקרה.  סיפורך  מרגש  וחזק , ועצוב  ושמח  כמו חיים עצמם.  ברוך  השם  את איתנו  ולא לבד . עם משפחתך  .  אמא , סבתא  .אישיות  נפלאה  תמיד  רעבה  לידע , לדברים  חדשים   חיה   בעוצמה  מלאה.

רק   אל  תשתקי , תמשיכי  לספר  את  סיפור    חייך.  מחבקת אותך חזק . גאה  בך  מאוד.  ילנה.

 

לטובה

סיפור מרגש גם אם שומעים רק קטעים קטנים  ממנו. סיפרתי למעלה על שכן שאמו השאירה אותו בגיל 5 אצל משפחה נוצריה  כשהאמה ממשיכה  למחנה בבלגיה משם הובלה למשרפות. הילד בן  החמש ניצל והגיע ארצה והיה דמות ידועה. הוא ניצח את השואה  והקים מישפחה וזכה לנכד. הוא נפטר  לפני שנה  ממחלת הסרטן אולם הספר שכתב  ישמש נר זיכרון לזיכרו. . השבוע  פורסמה ידיעה על האדם הזקן בעולם. בן דוד של גיסתי  כיום הוא בן 112  ומחכים לאישור משיאני גינס להגדיר אותו  כמבוגר ביותר בעולם. אותו גבר איבד את משפחתו ואת אישתו בשואה. ניצל ועלה ארצה והקים מישפחה עם ילדים נכדים ונינים.

כששומעים את כל הסיפורים הקשים והכואבים  אנו יכולים להאמין כי .......באמצע המישפט ניזכרתי בשאלה שכולם שואלים"למה הוא נתן לזה לקרות"  לאף אחד אין תשובה ולכן  השארתי את המישפט לא גמור. המאמינים ישלימו אותו בראשם. אנשים כמוך נותנים בעם הזה את הכוח  להילחם ולשמור על המדינה  . המילחמה על הקמת המדינה הייתה  להקים בית ליהודי התפוצות. ראיתי היום את הסרט אקסודוס עם פול ניומן. .סרט קיטשי אולם הוא מזכיר לנו עבור מה נילחמנו. .

ליעקב,

תודה על תגובתך המפורטת.אנחנו לא מסוגלים להבין את התכנית העולמית.אבל בתנ"ך מרבה להופיע רעיון השארית שאומר שיבואו אסונות על העם,אבל תמיד תשאר שארית מהעם הזה.אתה מחפש בגוגל אז אני זוכרת שהמשפט של אחד הנביאים אומר"עוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון בשלכת"במקומות רבים מופיע רעיון החורבן והשארית.כל אחד שנישאר בחיים,שואל עצמו"למה דווקא אני"?התשובה שלי שיש לנו שליחות,אלה שנותרו בחיים.כל אחד בכיוון שלו.אני לא לוקחת את חיי ומה יש לי כמובן מאליו.כל יום הוא מתנה שאני צריכה להגשים בו את הטוב. מעניין הסיפור על הסבא בן ה112

לטובה פריש ערב טוב

הגילוי שלך והוידוי האישי מרשימים אותי,אכן קראתי ו'בלעתי' את החומר.אני מקוה שסיפורך האישי יגיע אם עדיין לא הגיע' ליד ושם' או לוחמי הגטאות.יש בארץ הרבה מכחישי שואה בדרגות שונות וחשוב שחומר כזה יגיע אליהם וגם ילמד במוסדות המתאימים.



אברהם.