המשבר הגדול

הזמן זרם לו כשהכול מתנהל על מי ממנוחות, עד שבת אחת בחודש מאי. קמנו בבוקר והרגשנו בהתפתחות שרב כבד. המים בלולים כבר היו בצמצום, מכיוון שביום ראשון בבוקר היו מביאים מים, יהושע איך שהוא הצליח להודיע למנהל המשק ביקנעם שישלח באופן דחוף מים ללולים, בגלל השרב שמתפתח. המנהל מסר שאין לו שום אפשרות בשבת לגייס מישהו שיביא לנו מים, הוא מאמין שיהושע יסתדר.
בהמשך היום השרב התפתח לממדים שלא היו כדוגמתו. הרוח החמה נשבה בעוצמה וליטפה את הלולים ולא יכולנו להציל את התרנגולות המסכנות . הן התעלפו מהחום והחורבן היה גדול. בערב השרב הגיע לקיצו אבל מאוחר מדי, אנחנו היינו סחוטים ומדוכאים. מאוחר בערב הגיע מנהל המשק לנחם אותנו ..אבל אנחנו כבר החלטנו לחפש מקום חדש.