מה יקרה עם הבית ( מדינה) שלנו.

עמליה היקרה

כזה ראה וקדש!

אם כי איש עדיין לא הגיע לשיעור קומתו של גבי אשכנזי,,,

נקווה שמוני ילך בדרכו ואברך אותו וגם אם אוכל לתמוך בו על כך.

ןעכשיו:

קום התנערה עם חלכה

עם עבדים ומזי רעב

אש הלבבטת בלב ליחכה

אל מול חזירים קפיטליסטים 

 נצא עכשיו.

 עולם רקוב לקיבינימט נעיפה

את הנבלות נשלח לשמאל.

את עולמנו אז נקימה

ואת ארצנו גאול נגאול.



טיוטה .אני כל כך כועסת ש...אם נמקד את הכעס התיסכול , העוול וממנף אותם גבוה... נוכל  לצאת מהקונכיות שאינן מגינות עלינו. ונראה לנבלות שמנהלות את חיינו מה ניתן לעשות.

 

עפיפונה הלוחמת בלשון הרע --משום מה הזכרת לי את הרב הלפרין --הגיבור הנודע זצל --כתובה שורה מצוואתו על שלד בנין  בפינת זבוטינסקי -בן גוריון -ברמת גן --""לשון הרע לא בבית ספרי --משהו כזה ---הבחור היה שובב --חמד את חברתה של ביתו --גרש את אשתו ונשא את הילדה לאישה --האם זה היצר הרע ?? או פשוט הכל בסעדא דשמייא ??

לעפיפונה,

גם אני אשכנזיה עם קשרים נכונים.עובד אצלי שחור (עם אישור ממשר הפנים לעבוד בארץ),פעם  בשבועייים ארבע שעות.

הייתי בחתונה שלו והבאתי להם מתנות.לכבוד חתונתו נתתי לו פיצויים על שלוש השנים שעבד אצלי עד אז.מדי חלוף העונות ויותראני נותנתבגדים לאשתו.שולחת מתנות לנכדים.מקבל אצלי ארוחת עשר.

כשהיה השנה חולה שלחתי אותו הביתה אחרי שלוש שעות ושילמתי לו  עבור ארבע שעות.

כך שלא העדה היא הקובעת,אלאהחינוך מהבית ואיך שגדלת.

אין לי במה להתפאר לשווא.כי הרי את לא מכירה אותי.אז בתלמוד כתוב על מיקרה כזה"מה יש לו לשקר"?

אז ישויש בכל עדה.ו כאלהוכאלה.הרעים הם בדרך כללהנובו רישים(עשיריםחדשים).

לעמליה תכטטנתי למוטי אשכנזי ולא לגבי.אשכנזי...

ושמחת זא עניין של שמטל או חמחן. זה עניין הטובים והרעים.



ואני לא צריכה לצאת לטבע הטבע ניכנס אלי הבייתה .

אם יגיע אלי פיטנגו  לבטח נרקוד טנגו.

 

קשת שלום

אני לא מתיימרתלהילחם בלשון הרע. 

אני מביאה רק סיפור מהחיים שמפחיד אותי. 

כי הוא מחזק את הרלוונטיות של סיפור אחר .

מפחיד ומדאיג  והוא נוגי לכולנו, נכון לרגע זה.

נ.ב

תודה לך על הרכילות  העסיסית לגבי הלפרין.

עפיפונה ועמליה -רכילות ישר ממרתפי העיר הלבנה --אותו מר עולם חביב --פתח את מסעדת ניויורק ראהכי טוב ופתח אחת נוספת יוקרתית בבן יהודה --אך ויתר על שרותים --הלכו באי המסעדה בצוק העיתים לאחורי החצר --אלמנה מסכנה שגרה מאחור --סבלה את הסרחון של באי מסעדת הגיבור --ציפצף על כולם גם על בנה הצנחן --שבסוף מחוסר ברירה הוריד בלוק בנין על ראשו של המסעדן העבריין מהגג --הכל בדוק ומתועד --בעיר הלבנה--ולי יש זכרון ויד ארוכה --יום משפחה חמוד

לעמליה וקשת מהעיר ה"לבנה".

 "מקשת גל ועננה בניתי עיר לי לבנה".

בנעוריי זו הייתה השריקה שלי וחברותיי.

ואני עדין תקועה בתודעתיבעיר הלבנה  שבספרו של יורם קניוק על "דודה

שלומציון הגדולה", ובספר הנפלא של יוסף בר יוסף  "הזקן הזה הקרח על האפניים".

ספר שנותן לי את ההרגשה שחיי גם בבתי אנגרין במאה שערים

וגם בתל אביב במקום שהים מציץ בו נכל פינה. במשך תקופה

של אולי 60 שנה.

ומכיוון שהעליתי את הנושא של "ביתנו" אני מקווה שהוא יבהיר 

וילבין יותר מהעיר לא הלבנת כספים כו' ולא קוסמטיקה

אלא,.מפנים מלב ליבם של האנשים.



ולטובה היקרה.

ההקשר של האשכנזים(מה לעשות שגם אני שלא באשמתי אשכנזיפטית)

עלה בקשרלמה שמנהל טטעדת הכספים משה גפני גילה על מהותם

וזהותם של הדירקטורים כ"אליטה- סגורה -הוניסטית- אשכנזיפטית וזיפטית.

אז צירפתי את שתי ציפורים על ענף אחד.







 

לעמליה

אם לא קראת שום דבר של יורם קניוק

איך הגעת מסקנה שזה ארס ורעל.

וחצמזה הייתי מאוהבת בו קצת ...פעם,לפני מיליון שנה.

בעיקר לאחר שקראתי את "חמו מלך ירושליים".

הי מה שלומך? השם שלי הוא מטע, אני מחפש נפש תאומה; ? לא שיכול להיות משהו במשותף בואו תקשורת פתוחה ולראות מה ייבחן, הנה כתובת הדוא ל שלי {[email protected]} רק. קדימה, דוא ל, אני מבטיח להחזיר לך, מטע...