מה חושבים המשקיעים
עם ישראל משקיע בהמוניו בדירות, שמחיריהן דוהרים כלפי מעלה. זה הרבה יותר משתלם מאשר מניות ואגרות חוב, שמתחילות לדשדש. עם ישראל רוצה רווח מהר מהר. בפוסט הזה אני שומע על גישה שונה - לא לקנות בעליות מחירים, אלא דווקא בשפל. מתי שיא העליה? מתי שיא השפל? את זה צריך כל אחד לשקול לעצמו.חלק מן הפוסט מוקדש למירי רגב. הפעם אני מוחא לה כפיים.

ישבתי עם ידידי, יוסף גלבוע, ושתינו קפה כרגיל - אני אספרסו ארוך והוא עם אמריקנו (קפה שחור בכוס גדולה וספלון חלב חם בצד) והשיחה התגלגלה לנושאים שונים עד שעלה עניין הכסף. כן, מה עושים היום עם כסף?
אינני מתכוון לאלה שיש להם אוברדרפט בבנק, גם לא לטייקונים, אלא לאלה שיש להם קצת כסף בצד והם רוצים לשמור על ערכו בלי להפסיד או אולי אפילו להרוויח. למעשה, אולי גם בעלי האוברדרפט מתעניינים ב"מה לעשות עם הכסף", סתם באופן תיאורטי...
"תראה", אומר ידידי גלבוע - "עם ישראל רץ להשקיע בנדל"ן ולפי נתוני השמאי הממשלתי, מחירי הדירות (4 חדרים) עלו ב- 2.5% ברבעון הרביעי של 2015 וזינקו ב- 8% בשנה החולפת וההסתערות נמשכת. בסקירה של משרד האוצר נאמר כי בחודש דצמבר האחרון נרכשו 10,600 דירות - עלייה של 7% בהשוואה לחודש הקודם, אך ירידה של 6% ביחס לתקופה המקבילה ב-2014".
- כן, זה מפני שהמשכנתאות זולות או מפני שהריביות נמוכות או מכיוון שאין במה להשקיע בארץ והבנקים נותנים תשואה אפס...
"היה שר האוצר הכושל יאיר לפיד, עכשיו שר האוצר משה כחלון, ושניהם הבטיחו להוריד את מחירי הדירות" - המשיך גלבוע. "הצליחו?" - שאל רטורית.
- לא, ידעתי להשיב. שמעתי שני סיפורים על שתי נשים שביקשו לקנות דירה. אחת למגוריה והשניה להשקעה. שתיהן התחילו להתעניין בנושא לפני כחמש שנים ושתיהן קנו בחודשים האחרונים. שתיהן הפסידו לפחות עשרים אחוז כי חיכו...
המשיך גלבוע: "אינני יודע מה הפתרון למחירי הדירות, אבל גם השרים אינם יודעים והתרגילים שלהם עדיין לא הועילו. מי שהאמין לשרי האוצר - הפסיד והרבה".
- אז מה עושים? - שאלתי.
"אינני כלכלן, אבל אני קורא את הפרופסורים לכלכלה", אמר ידידי. "אחד הדברים החוזרים אצלם: אל תשקיע בשוק של גיאות!"
- כלומר?
"כאשר כולם קונים דירות - אל תקנה נדל"ן. כאשר כולם קונים מניות - אל תשקיע בבורסה. בקיצור, אם אתה יכול, נסה להעריך מתי השוק נמוך כדי להשקיע בו ולחכות לעליות" - דבר הידיד, שסוחב על גבו הרבה שנים וגם הרוויח לפעמים מעסקות קטנות יחסית. עוד עיסקה קטנה ועוד עיסקה קטנה וזה הצטבר לסכום גדול.
- כלומר, לא כדאי לקנות עכשיו דירה, למרות שאפשר לקבל תשואה של 3% בערך ואילו בבורסה אפשר להפסיד? - תהיתי.
"כן. זו דעתי", אמר. "אבל אינני כלכלן ואינני מומחה ואולי אסור לסמוך על דעתי. פשוט, כל אחד צריך לחשוב ואני מציע את ההרהור שלי" - סיכם.
שילמתי בעד הקפה. נדמה לי שהעצה שווה את זה. וחוץ מזה, תחזיות הן דבר מסובך, בעיקר במה שנוגע לעתיד...
חוק הספר - לא בשביל הסופרים
שרת התרבות, מירי רגב, הודיעה בכנס התרבות של "הארץ" על כוונתה לבטל את החוק הספרים. "החוק מחטיא את מטרתו העיקרית - מחירי הספרים עלו והנפגע העיקרי מהחוק הוא האזרח", נימקה.
במפתיע (אותי), אני מסכים עם כל מלה של מירי רגב. כתבתי על החוק בפוסט ב-27 באפריל 2013: "הרהרתי על הפרסומים, שמדברים על שכר הסופרים הנמוך וברור שצריך להעלותו. אם סופר מרוויח – לדוגמא – שמונה שקלים לספר, אז כדי להכפיל את שכרו לששה-עשר שקלים, צריך להעלות את מחיר הספר כפליים? אז נשלם חמישים שקל לספר במקום עשרים וחמישה במבצע. מי ירוויח את 25 השקלים הנוספים? הסופר? ברור שלא. הוצאות הספרים, שיודעות לתמחר את הספר בעשרים וחמישה שקלים וממלאות את המדפים במבצעי ארבעה במאה, הן תדענה לגבות את התוספת. לא הסופר יקבלה.
"הבנתי, שאם יהיה חוק ואנחנו נשלם כפליים בעד ספרים, לא בטוח שהסופרים יראו מזה גרוש".
כך כתבתי ודעתי לא השתנתה.
אינני מתכוון לאלה שיש להם אוברדרפט בבנק, גם לא לטייקונים, אלא לאלה שיש להם קצת כסף בצד והם רוצים לשמור על ערכו בלי להפסיד או אולי אפילו להרוויח. למעשה, אולי גם בעלי האוברדרפט מתעניינים ב"מה לעשות עם הכסף", סתם באופן תיאורטי...
"תראה", אומר ידידי גלבוע - "עם ישראל רץ להשקיע בנדל"ן ולפי נתוני השמאי הממשלתי, מחירי הדירות (4 חדרים) עלו ב- 2.5% ברבעון הרביעי של 2015 וזינקו ב- 8% בשנה החולפת וההסתערות נמשכת. בסקירה של משרד האוצר נאמר כי בחודש דצמבר האחרון נרכשו 10,600 דירות - עלייה של 7% בהשוואה לחודש הקודם, אך ירידה של 6% ביחס לתקופה המקבילה ב-2014".
- כן, זה מפני שהמשכנתאות זולות או מפני שהריביות נמוכות או מכיוון שאין במה להשקיע בארץ והבנקים נותנים תשואה אפס...
"היה שר האוצר הכושל יאיר לפיד, עכשיו שר האוצר משה כחלון, ושניהם הבטיחו להוריד את מחירי הדירות" - המשיך גלבוע. "הצליחו?" - שאל רטורית.
- לא, ידעתי להשיב. שמעתי שני סיפורים על שתי נשים שביקשו לקנות דירה. אחת למגוריה והשניה להשקעה. שתיהן התחילו להתעניין בנושא לפני כחמש שנים ושתיהן קנו בחודשים האחרונים. שתיהן הפסידו לפחות עשרים אחוז כי חיכו...
המשיך גלבוע: "אינני יודע מה הפתרון למחירי הדירות, אבל גם השרים אינם יודעים והתרגילים שלהם עדיין לא הועילו. מי שהאמין לשרי האוצר - הפסיד והרבה".
- אז מה עושים? - שאלתי.
"אינני כלכלן, אבל אני קורא את הפרופסורים לכלכלה", אמר ידידי. "אחד הדברים החוזרים אצלם: אל תשקיע בשוק של גיאות!"
- כלומר?
"כאשר כולם קונים דירות - אל תקנה נדל"ן. כאשר כולם קונים מניות - אל תשקיע בבורסה. בקיצור, אם אתה יכול, נסה להעריך מתי השוק נמוך כדי להשקיע בו ולחכות לעליות" - דבר הידיד, שסוחב על גבו הרבה שנים וגם הרוויח לפעמים מעסקות קטנות יחסית. עוד עיסקה קטנה ועוד עיסקה קטנה וזה הצטבר לסכום גדול.
- כלומר, לא כדאי לקנות עכשיו דירה, למרות שאפשר לקבל תשואה של 3% בערך ואילו בבורסה אפשר להפסיד? - תהיתי.
"כן. זו דעתי", אמר. "אבל אינני כלכלן ואינני מומחה ואולי אסור לסמוך על דעתי. פשוט, כל אחד צריך לחשוב ואני מציע את ההרהור שלי" - סיכם.
שילמתי בעד הקפה. נדמה לי שהעצה שווה את זה. וחוץ מזה, תחזיות הן דבר מסובך, בעיקר במה שנוגע לעתיד...
חוק הספר - לא בשביל הסופרים
שרת התרבות, מירי רגב, הודיעה בכנס התרבות של "הארץ" על כוונתה לבטל את החוק הספרים. "החוק מחטיא את מטרתו העיקרית - מחירי הספרים עלו והנפגע העיקרי מהחוק הוא האזרח", נימקה.
במפתיע (אותי), אני מסכים עם כל מלה של מירי רגב. כתבתי על החוק בפוסט ב-27 באפריל 2013: "הרהרתי על הפרסומים, שמדברים על שכר הסופרים הנמוך וברור שצריך להעלותו. אם סופר מרוויח – לדוגמא – שמונה שקלים לספר, אז כדי להכפיל את שכרו לששה-עשר שקלים, צריך להעלות את מחיר הספר כפליים? אז נשלם חמישים שקל לספר במקום עשרים וחמישה במבצע. מי ירוויח את 25 השקלים הנוספים? הסופר? ברור שלא. הוצאות הספרים, שיודעות לתמחר את הספר בעשרים וחמישה שקלים וממלאות את המדפים במבצעי ארבעה במאה, הן תדענה לגבות את התוספת. לא הסופר יקבלה.
"הבנתי, שאם יהיה חוק ואנחנו נשלם כפליים בעד ספרים, לא בטוח שהסופרים יראו מזה גרוש".
כך כתבתי ודעתי לא השתנתה.
בנק הוא לא ידיד
בזמן האחרון כמה מהבנקים הגדולים צמצמו את כוח האדם שלהם. רוצים עוד רווחים. בעתונים הכלכליים מצאתי שרווחי...
לקריאת הפוסט
לילה ללא שינה
על עטיפת הספר כתוב "ברוך דרור הוא שחקן, נשוי ואב לשניים ומתגורר בתל אביב". זה רומן הביכורים שלו והופיע ב-2020...
לקריאת הפוסט
זיקני ציון
היום, במלאות כששים וחמש שנה אני נזכר כי בשנת 1956 היינו מלאי מרץ כשסיימנו את בית הספר התיכון "אהל שם" ברמת גן,...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
בכל השקעה יש הימור .עד כמה וכמה בנכסים ביחוד שמחיר הדירות בארץ גבוהה בשעור ניכר ממחירי דירות במערב. שאלות רבות מתעוררות כאשר מבקשים לרכוש דירה הן למגורים והן להשקעה. ניסיון העבר אינו יכול לשמש מדד ואולי כן. ואני מתכוון לתכניות שמציגים שרי האוצר שלנו לאפשר למשפחות מהשכבות החלשות לרכוש דירות תוך מתן הלואות משכנתא בגובה 90% משווי הנכס. . כניראה ושר האוצר התעשת מאז ההצהרות המפוצצות על הוזלת מחירי הדירות. והוא כבר לא מדבר על הורדת מחירי הדירות מעבר ל 5%. אולם עדיין טמונה סכנה בתכניתו לאפשר מימון 90 אחוז משווי הדירה . הדוגמה הבולטת לסכנה היא ארה"ב שגם שם קם בתחילת המילניום כחלון האמרקאי שהחליט לאפשר למעמד הפועלים לרכוש דירות במימון משכנתא בגובה 100% משווי הנכס. עד לאותה תקופה היה שוק הדירות פורח ודירה נחשבה מזומן ביד. בכל עת היה ניתן למכור את הדירה בשוק יציב ולקבל תמורה גבוהה. . אלא שכחלון האמרקאי לא חזה משברון קטן שהוציא אלפי פועלים ממעגל העבודה והם לא יכלו לעמוד בתנאי המשכנתא. מכאן החל המידרון. הבנקים חילטו את הדירות שהוצעו למכירה ולא נמצאו להם קונים והמחירים החלו לרדת במידרון שוק הדירות קרס ועימו קרסו מאות רבות של בנקים וחברות אשראי . המשבר איים לגרור אחריו את תעשיות הרכב ואת הבנק הגדול בנק אוף אמריקה ואת כל התעשיות הסובבות אותו. . . קריסת הכלכלה האמרקאית הייתה קרובה והממשל נאלץ להזרים טריליארדי דולרים לבנקים ולתעשיות הרכב מה שאומר שלמעשה הייתה כאן הלאמה. עד היום נושאת הכלכלה האמרקאית את הגיבנת של גרעון עצום בתקציב המדינה. . אלא שזו לא המכה היחידה. .לצורך מימון מתן הלואות הונפקו איגרות חוב שנירכשו על ידי הציבור וקופות הגמל והפנסיה בכל העולם. . ולכן המשבר מכונה משבר הסאב םריים. נפילת איגרות החוב גרמו הפסדים למוסדות בכל המדינות . ישראל הייתה היחידה שלא נפגעה במשבר המשכנתאות של 2008 הן בגלל ניהל נכון של הכלכלה ואולי בעיקר בגלל הרגולציה. בנק ישראל קבע קריטריונים לגבי מתן משכנתאות והגביל אותם ל 60-70% משווי הנכס. . . המשבר הזה צריך לשמש אזהרה לא לחזור על אותה טעות שעלולה לגרור את המשק לפי פחת. . . ישנם כלכלנים שחוזים ירידת ערך הנכסים . האם? מתי? שאלות שאין עליהן תשובות כמו בכל השקעה. . אומרים שקונים תמיד בירידות. . השאלה באיזו ירידה? והאם לירידות יש גבול או שגם מהן ישנן עוד ירידות? קראתי שמומחה להשקעות טוען שהכללים השתנו והוא חייב ללמוד מחדש את התנהלות שוק ההשקעות שהשתנה והוא לא כמו שהיה ואי אפשר להתמודד איתו בכלים המוכרים למשקיעים. חחח. אז מי יאמר לנו במה להשקיע אם מומחי ההשקעות איבדו את הידע או יותר נכון לא למדו כיצד לפצח את החידה.מתי ,איך ומה ?
אני מצטער על האיחור בתשובה - הייתי בחופשה ומטעמי מחשב לא הצלחתי לענות.
לשאלתך - אין לי תשובה וגם לידידי לא. כתבתי ואני מציין זאת, ששמעתי דיעה לא כל כך מקובלת ומצאתי לנכון להביא אותה בפני הגולשים/משקיעים. ידידי הנבון איננו יכול לתת תשובה החלטית,אם כדאי או לא כדאי להשקיע ואיך. הבאתי את דעתו ואת, המשקיעה, צריכה לבדוק את הנתונים הללו.
צדקת. המומחים מתקשים לענות כי המצב הכלכלי לא ברור. אבל כן ברור שהכללים לא השתנו. מי שאומר אחרת, מגלה שאינו יודע. אם הוא מצהיר שאינו יודע, בוודאי אינו יכול להציג עצמו כמומחה.
דעתי נשארה כשהייתה - כל אחד צריך לשקול את המצב ולהחליט על השקעותיו. כל אחד אחראי לסיכוניו. תודה שהערת.