בלרינה

תותינקה _534_ 14:28, 29/04/2016
רקדנית הקצב
ערב ערב בשעה יעודה
הבמה בתיאטרון קמה לתחיה
הופעת יחיד של רקדנית בלט
שמלתה מוחלפת מעת לעת
הגוף נע בקצב המנגינה
אגם הברבורים
או היפיפיה הנמה
שתי הצגות בערב אחד
קהל רב עינו נשואות
אליה
לעיתים חשה מכאוב ברגליה
זרועותיה בחן נושאת
חיוך של תמיד
ההצגה חייבת להימשך
גם אם יגעות עינייה
כל לילה בשעה קטנה
מוטלת רקדנית
במונית
אשר אותה לביתה מסיעה
איש לא ממתין
שותקים הקירות
רק החתול אליה
נושא את פניו
מכרית ריבצו אליה
ממצמץ בעיניו
עוד מהדד קול המנגינה
באוזניה
בראשה היגע
כוס יין אדום בידה אוחזת
בנשימה אחת לוגמת
מתנחמת
מהרהרת
מתעודדת
הקהל היה נילהב,, אכן
והיא חשה כסמרטוט בלוי וזקן
עייפות החומר
כבר מעל עשרים שנה
בחיוך רוקדת כאילו הכל כשורה
הופעת יחיד
בלרינה לא צעירה
מידי מערכה מחליפה את ביגדה
משוטטת אנא ואנא
כל שבריר תנועה מוכר וידוע
אקח לי יומיים
אצא לחופשה
אנשום אויר ים
אשקע בשלווה
לא עוד אורות בוהקים
לא במה ממוסחרת
רוצה להיות מישהי אחרת..
רקדנית הקצב
ערב ערב בשעה יעודה
הבמה בתיאטרון קמה לתחיה
הופעת יחיד של רקדנית בלט
שמלתה מוחלפת מעת לעת
הגוף נע בקצב המנגינה
אגם הברבורים
או היפיפיה הנמה
שתי הצגות בערב אחד
קהל רב עינו נשואות
אליה
לעיתים חשה מכאוב ברגליה
זרועותיה בחן נושאת
חיוך של תמיד
ההצגה חייבת להימשך
גם אם יגעות עינייה
כל לילה בשעה קטנה
מוטלת רקדנית
במונית
אשר אותה לביתה מסיעה
איש לא ממתין
שותקים הקירות
רק החתול אליה
נושא את פניו
מכרית ריבצו אליה
ממצמץ בעיניו
עוד מהדד קול המנגינה
באוזניה
בראשה היגע
כוס יין אדום בידה אוחזת
בנשימה אחת לוגמת
מתנחמת
מהרהרת
מתעודדת
הקהל היה נילהב,, אכן
והיא חשה כסמרטוט בלוי וזקן
עייפות החומר
כבר מעל עשרים שנה
בחיוך רוקדת כאילו הכל כשורה
הופעת יחיד
בלרינה לא צעירה
מידי מערכה מחליפה את ביגדה
משוטטת אנא ואנא
כל שבריר תנועה מוכר וידוע
אקח לי יומיים
אצא לחופשה
אנשום אויר ים
אשקע בשלווה
לא עוד אורות בוהקים
לא במה ממוסחרת
רוצה להיות מישהי אחרת..
שבוע
איך חולף לו ביעף שבועיום ועוד יום מבלי להרגישזכרון בי מיום ראשוןוהנה סוף שבוע הגיע חישזה לא כל כך מפריע ליאילו לא ההכרה -חולפים כך שנותינו...ומכסת ימינו שמראש נועדהכך הולכת אוזלתבקרוב ניראת...
לקריאת הפוסט
דילמה
כשאין לי - אני רוצהכשיש לי - אני שבעהגמורהמחפשת ללא לאותותרהאחר המידה המדויקת...
לקריאת הפוסט
בקבוקו של ניגון.
בקבוק שקוף וירקרק
כרסו עבה, צואר לו דק,
מלא עד תום בשמן
בבוקר יום של מחרת
מביט האיש אותו מילא
הן אמש..
עדיין הבקבוק ירוק..
בפאת שולחן
עומד ניכלם ומרוקן,
אינו כאמש.
ואיך נגרע זה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
שיר יפה כתבת לנו והבאת.אכן הניגודים בין הקהל בהופעה לבדידות בביתה.תאורים יפים.
יפה שפרסמת את השיר גם בבלוג הכללי, להנאת הקוראים.
את תגובתי ב'כתיבה יוצרת' מעתיק ומעביר אותה לך לכאן.
הרקדנית. תותינקה.
השיר מצר את מר גורל חייה הקשים של רקדנית הבלט, ולא נותר אלא להשתתף בסִבלה של הרקדנית.
עם זאת, קורא רגיש יעריך את דאגתה הכנה של כותבת השיר, המבחינה בקשייהן של רקדניות הבלט.
שיר יפהפה, המראה את החלק הקשה, והפחות זוהר במקצוע המחול. (ושחקני במה בכלל).
אולם, יש גם צד שני למטבע. הצד המהנה והמעודד מאוד את הרקדנית להמשיך בעבודתה, ולקטוף את פירות ההצלחה, כאשר הקהל באולם, קם על רגליו ומודה במחיאות כפיים סוערות לרקדנים/ניות. דבר המביא סיפוק לשני הצדדים, לקהל הצופים ולרקדנית. תשואות הקהל הן גמול עצום והרחבת הלב של הרקדנית. (ושחקני תאטרון בכלל) בתום ההופעה.
המשך כתיבה יפה ומהנה. שבוע טוב ומואר תותינקה היקרה. (פרח).
כל יום אני מנסה רק הבוקר הצלחתי לאחר כ שלושה ארבעה חודשים ואיני יודעת למה....
1) פתחי חלון - ב"יצירת פוסט" בבלוג הזה (הכללי). (צד שמאל)
2) חזרי לשיר/סיפור שלך - (היכן שאת כתבת אותו) האירי אותו.
3) הקליקי CTRL - C...
4) חזרי לחלון (יצירת פוסט) אותו פתחת, הקליקי עליו CTRL-V השיר/ הסיפור יעלה בבלוג.
הערה: לא לשכוח לכתוב 'כותרת' למעלה במקום המיועד לה.
בהצלחה. (חיוך).