ברכבת התחתית בWIEN

לטובה

מה אפשר להוסיף ולומר על זיכרונות קשים  על גלגלי רכבת שמזכירים רכבות  וקרונות נעולים שהובילו  אנשים אל השאול. זיעזוע" ובתוך הכאוס  הזה הילדה עם מגן פלדה בן שתי מילים שמבטיח חיים  ,אנה מריה.

לטובה  יקרה.   אם  יכולתי  להוריד  בפניך   כובע  על  יכולת  נפלאה  שלך  לכתוב  , היתי  עושה  את  זה.   קראתי , ראיתי  הכל  , הרגשתי  המון  כאב.   תודה  וערב  מקסים  לך. 

לטובה פריש

את  מעלה קטעים מילדותך ..

והנה את כאן ..לכתוב ספרים המתעדים זיכרונות מתקופה אפלה..

האם ספרים שכתבת נמכרים ?..

לילה טוב..



 

למדלן,

תודה על דברייך.הספר הראשון,שאיננו כאן,שהוא על חיי ועל משפחתי,נידפס רק בכ150 עותקים וחילקתי אותו לבני משפחתי שחלק מהם כבר אינו כיום בחיים   ולחברים קרובים.

 את שלושת הספרים האחרים לא אני מכרתי,אלא ההוצאה.ספר אחד:"קוסם הצהריים"לא הפצתי עדיין,כי אותה ההוצאה לא הפיצה.כיום היא מפיצה אותו באתר שלה..שלושת האחרים כבר אזלו.ונימכרו.זה אם את רוצה לדעת אם כדאי לך לפרסם.הרווח פחות או יותר מכסה את ההוצאה.כי הנייר והדפוס עולים.אם תחליטי להוציא ספר,כתבי לי באישי ואזהיר אותך ממה להיזהר,כי ההוצאות-לאור  דואגות רק לרווח שלהן.הכיף בהוצאת ספר הוא בעיקר בכתיבה עצמה,בכך שקיבצת הכל שרצית.ושיצא יפה.ה סיפוק עצום.

אפילו סופרים גדולים בארץ,כמו עמוס עוז(ךהבדיל ממני,כמובן)או א.ב.יהושע אינם מרוויחים כאן מהספרים שלהם,לכן הם דואגים שיתורגמו.