שנאה (קהילת דילמות במשפחה)
שלום לגולשות ולגולשים.
יום השואה הוא יום הזיכרון הלאומי שלנו, אך לרבים מאתנו יש את הזיכרון הפרטי. משפחה, חברים, שכנים, אלה שהיו שם, משאירים בלבותנו את הרגשות, הכאב ובשבילי גם התמיהה.
איך בני אדם יכולים להיות כה רעים מול עולם כל כך יפה.
ברורות לי חלק מן התשובות, בכל זאת אני עדיין נשארת במקום זה של הרמת גבה, הכיצד ולמה?.
השנאה , הרצון לשלוט, חוסר הכבוד לאדם ורק מפני שהוא בן אדם...הוא שונה מדפוסים שהורגלנו אליהם. הקנאה האחד כלפי השני...
מי שרע לו - רוצה לפגוע בשני ובכך, חושב אולי, ייטיב עם עצמו.
ביקרתי בדכאו, ביקרתי באושוויץ - בירקנאו. לא יכולתי להאמין שזה המקום שמיליונים ובתוכם רבים ממשפחתי נרצחו שם. הדעת לא תופסת.
היו שנים שסרבתי לנסוע לגרמניה ולפולין. על אף שנולדתי כאן, נשאתי עמי את מורשת ההתנתקות מכל מה שחיבר אותי למקומות הנוראיים האלה. בהמשך חשבתי עד כמה חשוב לראות את המקומות, להיות שם. לא כדי ללבות שנאה ורצון לנקם, כי אם למקום שבו נלמד לאהוב - כן לאהוב, על רקע הזוועות שהתרחשו שם.
הדילמה שעדיין עומדת בפני היא האם חשוב לשלוח לכל המקומות האלה בני נוער. אני חושבת שבני הנוער צעירים מדי וכי יש להמתין לביקור במקומות אלה ובינתיים לראות ולשמוע את מה שיש לניצולים להגיד כאן בארץ הזו.
אם נכון לשלוח את בני הנוער לבקר במחנות ההשמדה בפולין? וכותרתה – 'דילמה' - .
תשובה, כן.
נכון שבני הנוער בישראל ובני הנוער היהודי ממדינות העולם יבקרו במחנות המוות בפולין ולא רק? לדעתי נכון.
כל זמן שהאנטישמיות והשנאה ליהודים, רוחשת על פני הגלובוס, וכנראנה היא תמשך לעולמי עד, חשוב שהנוער היהודי, יראה במו עיניו, את מחנות ההשמדה, בהם נטבחו 6 מליון מבני עמנו - רק בשל היותם יהודים.
חשוב שבני הנוער יראו המחנות האלה, בנוסף לסיפורים שהם שמעו על השואה.
ביקורים אלה מחשלים את נפש הצעירים, לטעת בהם יסודות התנגדות ומרי, נגד כל דיכוי, אם חלילה ייווצר מצב של רדיפה קיומית על יהודים באחת ממדינותיהם, או יותר, הם ידעו להשיב מלחמה שערה ולא יתנו שיובלו אותם כצאן לטבח, כמו שקרה בגרמניה הנאצית, ובמדינות אירופה הערלות, ששיתפו פעולה עם הנאצים במצוד ורצח יהודים במדינותיהם. חשוב שזיכרון השואה, בה נרצחו יהודים, בכל דרך שטנית שהגרמנים המציאו - בהרעבה, בעבודה קשה. בחנק. בטביעה. בירי, מִקוֹר. בתאי הגזים. ובמשרפות.
חשוב שהנוער היהודי, יזכור ולא יסלח, וידע לעמוד על נפשו מפני כל צורר בכל זמן שיקום עליהם.
שכן אנחנו, העם היהודי, אנו חיים בעולם קשה ואכזר, של שונאים רבים, ולא בעולם אוטופי.
שבת שלום וחג עצמאות שמח, הבא עלינו לטובה. סימה היקרה. (פרח).