לזכור את דב
משפחה, חברים, ידידים
הטור שלי לערב שבת
שלכם,עמוס
לזכור את דב
עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה בְּאַפְּרִיל אַרְבָּעִים וָשֵׁש,
צָהֳרֵי יוֹם, שֶׁמֶשׁ בַּמְּרוֹמִים בּוֹעֶרֶת כָּאֵשׁ,
אַרְבָּעִים לוֹחֲמֵי אצ"ל קָדִימָה מִסְתָּעֲרִים (ארגון צבאי לאומי)
עַל מִשְׁטָרָה בְּרִיטִית בְּרָמַת גָּן, עִיר הַגַּנִּים.
מֶרְחָק סִיגָרְיָה מִבֵּית מְגוּרַי, מְעוֹנוֹת פּוֹעֲלִים. (מונח בדואי למרחק)
בימים ההם היתה תהום עמוקה פעורה
בין סְבִיבַת מְגוּרַי, בְּצֶבַע אָדֹם עָז נִצְבְּעָה,
לְבֵין אֶצֶ"ל - אָז קְבֻצַּת " הַפּוֹרְשִׁים " נִקְרְאָה.
הוֹרֵינוּ בְּרֻבָּם שֵרְתוּ כְּחַבְרֵי אִרְגּוּן "הַהַגַּנָּה ",
כָּל שִׁכְבַת צְעִירֵי הַשְּׁכוּנָה לַפַּלְמָ'ח הִתְגַּיְּסָה.
וְאַף עַל פִּי כֵן בַּחֲשַׁאי, בֵּינִי לְבֵינִי, בַּמִּסְתּוֹר,
אֲנִי נַעַר בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, מַעֲרִיץ אִישׁ גִּבּוֹר
מִמַּחֲנֶה הַפּוֹרְשִׁים הָאֲסוּרִים בְּכֹל מַגָּע.
דֹּב גְּרוּנֵר הָאִישׁ, בְּמִשְׁטֶרֶת רָמַת גַּן נִלְחַם וְנִפְצַע.
אֶת דִּמְיוֹן הַנְּעוּרִים הִסְעִירָה פַּשְׁטוּת מַעֲשֶׂה הַגְּבוּרָה,
כַּחֹם הַיּוֹם, לְלֹא מוֹרָא, לְהִסְתָּעֵר עַל מִשְׁטָרָה.
הָאֹמֶץ לַעֲמֹד בִּפְנֵי שִׁלְטוֹן עוֹיֵן, שַׁעֲרֵי עֲלִיָּה נוֹעֵל.
עַל אַף שׁוֹאָה נוֹרָאָה עַל רֹאשָׁהּ, זֶה עַתָּה הִתְחוֹלֵל.
לוֹמַר לְעוֹלָם אָדִישׁ הַמַּמְשִׁיך בְּאֻמָּה לְהִתְעַלֵּל.
עַד כָּאן! מֵעַתָּה יַעֲמֹד יְהוּדִי מוּל כָּל צַר מִשְׁתּוֹלֵל.
דֹּב, חביב נְעוּרַי הָחֲשָׁאִי, לַגַּרְדֹּום עָלָה וּבְפִיו הַתִּקְוָה.
מֵהֵיכָן תעצומות הַנֶּפֶשׁ, מֵהֵיכָן עָצְמַת הָאֱמוּנָה ?
מִבְּלִי לִגְרֹעַ מִגְּבוּרָתָם הָאַדִּירָה שְֶׁל רַבִּים וְטוֹבִים,
הִָאישׁ הזה נָגַע אֶל לִבִּי בְּאוֹתָם יָמִים, יְמֵי הַנְּעוּרִים.
לְעִתִים בְּבֹקֶר שַׁבָּת נָהַגְתִּי לָסוּר אֶל הַמַּצֵּבָה,
אֶל פֶּסֶל מְיֻחָד, הֻצַּב מַמָּשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁדֹּב נִפְצַע.
לָשׁוּב בְּדִמְיוֹנִי הַפָּרוּעַ אֶל הַרֶגַע הַהוּא הַשָּׁזוּר עֲדֵי עַד
בְּתוֹלְדוֹת הָאֻמָּה שֶׁל גִּבּוֹרִים, כַּדֹּב שֶׁנִּתְלָה וְאָבַד.
הַשָּׁנִים חָלְפוּ, מְאוֹרָעוֹת אֵין סְפוֹר אָגְרָה הָאֻמָּה,
עֵת נָעָה קָדִימָה בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת, בּוֹנָה עֲתִידָהּ.
אַלְפֵי גִּבּוֹרִים נוֹלְדוּ וְנָפְלוּ עַל מִזְבַּח חֵרוּתָהּ,
וַאֲנִי מְיַחֵל מִתְפַּלֵּל - בַּל נִשְׁכַּח, וְלוּ לְהֶרֶף דַּקָּה -
הַקָּרְבָּן הַיָּקָר אֲשֶׁר גִּבּוֹרֵנוּ הוֹתִירוּ לָזוֹ הָאֻמָּה.
וְגַם אִם עַד הַיּוֹם הַתְּהוֹם הַפְּעוּרָה
וְגֶשֶׁר הָאַחְדוּת עֲדַיִן טֶרֶם הוּקַם וְנִבְנָה,
אֲנִי אֶת דב, גִּבּוֹר נְעוּרַי זוֹכֵר לְטוֹבָה.
עמוס צדקוני
כה' תמוז תשע'ו 1 ליולי 2016 (
גרנו ברמת גן,בעלי ז"ל ואני,שלוא היה בחיים היה כעת בן80,בזמנו סיפר לי איך הכלניות"חיפשו את דב גרונר בין הבתים וגם בביתו
ושמע את הפיצוץ במישטרת רמת גן.
מאז ומתמיד שופע עמנו גיבורים!!
סיפור גבורתם מסופר עוד במקרא.....
אם נערוך רשימה היא תהיה ארוכה עד בלי די!!
בכל דור ודור זוכרים אנו גיבורים, שנתנו נפשם על קידוש השם,
על כבוד העם, על עצמאותנו, על הבטחת עמנו, ועל הגנת ארצנו ובני עמנו .
אך לעיתים, פוגעים בזכרם, ולא אחת--משמיצים...ולא על רקע מעשיהם ,
אלא בגלל היותם מ"מחנה" אחר.... ואנשים שאינם "מפרגנים"!!
עם זקוק למיתוסים, ולנו יש דוגמאות למכביר! יהי זכרם ברוך!
שבוע טוב מעליזה