המרחב המוגן

המרחב המוגן
 
בצעדים כבדים, בשארית כוחותיי, הגעתי לחדר השינה.
סגרתי מאחורי את הדלת והזזתי את השידה כדי לחסום אותה.
התיישבתי על המיטה ליד אישתי, אחזתי בידה הבטתי בעיניה ובקול רציני משהו אמרתי לה: "על החדר הזה אנחנו לא נוותר ויהיה המחיר אשר יהיה".
מאז שבני חזר הביתה, אחרי שנים של גלות מרצון, הרגשנו איך אנחנו נדחקים לפינה. הוא כבש מעוז אחרי מעוז ולמעשה לא נשארו לנו אופציות חוץ מהמרחב המוגן האחרון בבית – חדר השינה שלנו.
מיד אחרי שהוא התפוטר מהסטרט-אפ הוא נקט בתוכנית כלכלית חדשה שחלק נכבד ממנה קשור לארנק של אמו. חודשים לפני ההתפטרות הוא נרשם ללימודי הרפואה הסינית. לאחר מכן ארז את חפציו בביתו הכפרי שבמושב בצרה וחברת ההובלה שמעבירה אותו כל חודשיים לבית אחר נקראה שוב להחזיר אותו והפעם הביתה לחיקה החמים של אמו.
היות ובמשך השנים השמנות בהיי-טק הוא צבר רכוש רב, רק בקושי מצאנו מקום לאחסון ארבע טלוויזיות, שלושה מכשירי וידאו, מליון וחצי דיסקים, מחשבים ורהיטים לרוב. במטבח שלנו עומדים כרגע שני מקררים ובממ"ד מכונת כביסה, תנור אפיה, טוסטרים ומיקסרים שיכולים לספק ארוחות לעשר משפחות לפחות.
אחרי שמימש את הריבונות בחדר השינה הקודם שלו הוא נשא את עיניו לחדר נוסף. בנינו היקר הסביר לנו שעליו לפרנס את עצמו בתיקון מחשבים ובמתן שרות ולשם כך הוא זקוק לחדר נוסף כדי להקים מעבדת תיקונים קטנה שתכלול אך ורק שולחן קטן ושרפרף. היות וההסבר שלו היה די הגיוני החדר הזה נפל לידיו ללא קרב. האסטרטגיה שלו הייתה גאונית ממש. בדרכי נועם וחנופה הוא נישל אותנו בשיטת הסלאמי מטר אחר מטר. חדר האמבטיה והמסדרון המוביל אליו סופחו לממלכה ויחד עם שני החדרים האחרים גבולות האוטונומיה הורחבו עד החדר שמשמש כמשרד של אשתי. מי שמכיר את הנפשות הפועלות יבין איך הג'ינג'ית שלי נלחמה להדוף את ההתקפה. בכל פעם שהג'וניור ניתקל בהתנגדות עיקשת הוא הציע לה הרפיית מתחים בעזרת שיאצו.
בעזרת לוחמה פסיכולוגית הוא ניסה לרכך את העמדות ולשם כך גייס את כל מה שלמד בפילוסופיה הסינית. הוא הסביר לאישתי שהיא שייכת לקבוצת המתכת והיות והוא עצמו שייך לקבוצת העץ הרי שזה יוצר את ציר היצירה הטבעי ולשם כך עליהם להתחלק בחדר. בנוסף לכך אם העץ שולט במתכת כמו במקרה הזה הרי שזה משפר במידה ניכרת את אריכות הימים אצל נשים וגורם להעלמות כמעט מוחלטת של הקמטים.
לי הוא סיפר שאני שייך לקבוצת האדמה ושיתוף פעולה עם העץ יקנה לי רוגע נפשי שישפיע לטובה על תפקודו של  הכבד, זרימת הדם ושיפור ניכר באון הגברי.
בתום הסיפוח הזוחל הוא הקים קרן הון סיכון כמקובל בתעשיית ההיי-טק כאשר ההון של אמו והסיכון שלו ובעזרת הלוואה עומדת שלקח ממנה הוא רכש מכונית יד שניה שלטענתו תשחרר אותי מהצורך להסיע אותו לכל מקום.
בחריצות רבה החל לעבוד במתן שרות למחשבים ובמשך הזמן חוג לקוחותיו הלך וגדל. משראה בני שהוא לא מספיק לתת שרות לכולם הוא גייס אותי עם רכבי למערכת ואת אשתי למחלקת הנהלת חשבונות וקידום מכירות. כך כל יום, בתום יום עבודה ארוך ומפרך, נאלצנו לעבוד משמרת נוספת מתישה לא פחות אצל בננו ללא תנאים סוציאליים, ללא שכר ואפילו ללא קידום.
לא פעם התלוננו על העול ועל רצוננו לפרוש אך בני תמיד שיכניע אותנו לחשוב חיובי ולראות את הצד היפה שבעזרה לזולת.
בגלל גילנו המופלג והעייפות הרבה לא יכולנו לחשוב חיובי וניסינו בכל דרך סמויה וגלויה להשתחרר מהעול ולחזור לחיי השגרה שלנו. עד כדי כך רצינו שקט שבלי שום נקיפות מצפון צלצלתי ליחידת המילואים שלו ועדכנתי אותם על כתובתו החדשה.
כדי לא להיות בערב בבית ולעבוד בשבילו, אשתי החלה ללכת להרצאות בנושא גיאוגרפיה והיסטוריה של ארץ ישראל בתקופת הכנענים. אני לעומת זאת נרשמתי לקורס לריקוד סטפס.
כך חלפו להם חודשים ארוכים וקשים. לא רצינו לפגוע בבנינו היקר ולהגיד לו בפנים שעדיף שיעביר את הפעילות שלו למקום אחר. לא רצינו שיפתח נוגדנים פסיכולוגיים עם שמות ארוכים, לכן ניסינו להעביר לו את המסר בדרכים אחרות. בעולם הפרסום קורים לזה פרסום סמוי. כך הורדנו מהקירות את הגובלנים הישנים ותלינו במקומם תמונות טבע מדהימות מהודו ומנפאל, לפעמים הדגשתי בארוחת הבוקר את העובדה שמחפשים עובדי היי-טק בשוודיה ולא פעם תהיתי בקול רם למה מציעים לעובדים בצינור הנפט באלסקה עשרים אלף דולר בחודש. חשבנו לתומנו שהחומר הרב שאנחנו מספקים לו יגרמו לו להרהור נוסף על עתידו אך פני הפוקר שלו לא הסגירו את מחשבותיו.
לפני יומיים כשחזרנו מהעבודה מצאנו על המקרר הודעה מבנינו שמבקש פגישה דחופה.
אין צורך להגיד עד כמה שמחנו, חשבנו שסוף סוף נפל האסימון והרמזים הרבים עשו את שלהם. קיווינו שהוא יודיע לנו שהוא מתחתן או לפחות שהוא נוסע לדרמסלה שבהודו להיות קצת עם הדאלי לאמה. הרשנו לעצמנו לפנטז על חיי שיגרה נורמליים של עבודה, רק משמרת אחת, דמיינתי את החלת הריבונות מחדש על כל הבית ועל חזרה לאוכל הקונבנציונאלי הבסיסי בלי יפני מוקפץ, סיני מוקפץ וכל השאר טובע ברוטב הצילי המתוק.
בהתרגשות גדולה ובבגדי חג חיכינו לבננו שיחזור ויודיע לנו על המפנה הדרמאתי בחייו.
כשחזר בערב התפלא לראות שולחן ערוך וקבלת פנים חגיגית. הוא סינן רק שני משפטים: "א.  אין לי זמן בשבילכם באתי רק להחליף בגדים.  ב. היות וחדר השינה  שלכם פונה לדרום מערב, השדה המגנטי שנוצר הוא אופטימלי אם שמים את הראש לכיוון צפון. לכן אני צריך אותו החל מהשבוע הבא לצורך טיפולי שיאצו".