יציאות -מה לי ולסבתות תימניות ---

שנות החמישים --צפון תל אביב --משולש רחובות ירמיהו --ישעיהו --הירקון --כאן שלטה השכונה --כנופיה --ילדים מרחובות סמוכים --שנשמרו לנפשם --פשוט נמנעו לעבור שם ---מודה הייתי חבר זוטר בחבורה --היה כבוד למבוגרים בני הבר מצוה היתה שרשרת פיקוד ---אנחנו הקטינים שמשנו חיילים מהשורה---והיו חצרות --בהם היו עצי פרי --ענבים --גויבות שזיפים --וגם חדירות מעבר לגבול הירקון שם כבר היו אבטיחים --סברס ותירס --על מעללנו אז יש חוקי תיישנות ---לא גנבנו --כך קוראים לזה היום -סילקנו --המשפט היה כזה --למשל בואו הולכים לסלק גויבות משכון סלע --הכוונה לרחוב אבן גבירול --אגב גם היום יש שם גויבות ואין קוטף--החננות קונים בסופר ---והיו כמה משפחות של בני תימן -חצרות גינות -הרבה ילדים -חברים  --ועצי תותים --והאמהות נהגו לחלק לכולם למרות המחסור  והצנע --פרוסת לחם שחור מרוחה במרגרינה  וסחוג --הגינות נעלמו --יש חניות למכוניות פלצניות --בקיצור --אני עד היום יש לי כבוד גדול לאם תימניה--תמיד נזכר באותה פרוסה טעימה---
סבתוש חרמון --זקנה זקנה --מתקרבת אל שולחני בסינימטק --ממהר לפנות עתונים מהכסא לידי --יושבת --מדברים --בטח אתם גם מכירים -מונצחת בסרטון על החטופים-הגיעה עם ביתה--להקרנה של הסרט על ילדי תימן --לה חטפו שניים --אחד בן קרוב לשנתיים ואחת שילדה -בת יומיים -סיפור קשה --בתה מוסיפה פרטים ---ואני כהרגלי החפרן חסר הגבולות --אומר איך שתקתם כל השנים --הבת אומרת לא שתקנו אבל גם לא ידענו להלחם על שלנו --אבל עכשיו יש לפחות תקווה --נקים מאגר  DNA  וכל מי שירצה יחפש וימצא את אחיו שנחטף --יפה מוטב מאוחר מאשר לעולם לא --וסבתא חרמון --מקווה עדיין שתוכל סוף טוב  את ילדיה החטופים לראות